99.1. התובע הצהיר כי מר דובינסקי ז"ל נפגש עימו במשרדי הנתבעת במחצית השנייה של שנת 2009 והציע לו לעבוד בנתבעת בתפקיד מנהל מכירות של המותג HERO בתמורה להעברת זכויות השיווק וההפצה של המותג מהחברה שבבעלותו לנתבעת. התובע הוסיף שלאחר שקיבל את ההסכם הראשון פנה למר דובינסקי ז"ל בנוגע לסעיפים העוסקים בהיעדרם של יחסי עובד ומעסיק ושהאחרון השיב שאין לו מה לחשוש שכן הוא עובד כמו יתר עובדי הנתבעת[74].
התובע חזר על גרסה זו גם בעדותו לפנינו. וכך העיד התובע[75]:
"כשגבי ז"ל, מנכ"ל החברה דאז, קרא לי ונתן לי את ההצעה והסביר לי איך ובאיזה מספר ימים הוא ידבר עם ההנהלה ויקבל אישור לבצע את הדברים, באותו מועד בעצם היתה הסכמה עקרונית לצורת העבודה שהוא ביקש. המצב שלי, כמו שהיה ידוע לגבי ואני מניח שהוא העביר את המסר הזה לחברי הנהלה של החברה בשמה הקודם קמור אביזרי תנועה בע"מ. בסה"כ היו שתי פגישות ביני ובין גבי, בראשונה הוא אמר שהוא יכנס את הנהלה, יקבל אישור לעניין ולאחר מכן יכין מסמך של עורך דין לחתימה. במצבי באותו רגע הייתי חותם על כל דבר, גם אם היה כתוב שם שאני צריך לשטוף את רצפת החברה יום בשבוע. בפגישה השניה הוא הביא לי את ההסכם לחתימה ואמר לי שזה יהיה נכון שמועד תחילת העבודה יהיה תחילת מועד הייבוא, שהצמיגים יגיעו לארץ שיהיה מה למכור.
--- סוף עמוד 24 ---
לשאלתך, כשראיתי את ההסכם אמרתי לגבי שיש בעיה של יחסי עובד ומעסיק, ותשובתו היתה 'לא מעניין'. גם בהמשך כשעלו השאלות והנושאים האלה בינינו, הוא אמר לי 'אתה לא תתבע'" (ההדגשות הוספו – ק.כ).
גרסתו העקבית של התובע עשתה עלינו רושם מהימן.
99.2. כמו כן, לא מצאנו שיש ליתן אמון בגרסתו של מר וייס שהתובע היה זה שביקש שמתכונת ההתקשרות תהיה מתכונת של יחסי מזמין-קבלן עצמאי, ונבאר.
א) מר וייס הצהיר כי[76] "במסגרת השיחות והמו"מ שבין התובע לבין חברת ראלי (הנתבעת – ק.כ), בעיקר מול מנכ"ל חברת ראלי לשעבר, גבי דובינסקי ז"ל, ואולם גם מולי ומול סמנכ"ל הכספים עידן עמרני (מר מרני – ק.כ), הובהר בין הצדדים כי ההתקשרות הינה התקשרות עסקית מול חברה, לרכישת מותג HERO ולקבלת שירותי ניהול ושיווק של המותג, ובשום פנים ואופן לא העסקה של התובע.
יתרה מכך, התובע עצמו הוא זה שביקש להתקשר באופן זה עם חברת ראלי, באמצעות טיים טאייר וכנגד הנפקת חשבונית מס, וזאת בין היתר על מנת שיוכל להשתמש ביתרונות (בעיקר בהיבטי מיסוי) שצורת התקשרות זו תקנה לו. למותר לציין, כי המותג HERO עצמו היה של טיים טאייר ולא של התובע ".