גם בעדותו לפנינו חזר מר וייס על כך שבהתקשרות עם התובע בשנת 2009 היו מעורבים מר דובינסקי ז"ל, מר מרני והוא עצמו. מר וייס אף הגדיל עשות וטען כי בהתקשרות עם התובע באותה שנה היו מעורבים "לפחות שלושה", כלשונו[77].
ב) גרסת מר וייס אינה מתיישבת עם העובדה שמר מרני החל לעבוד בנתבעת בתחילת שנת 2013 ושלפני כן לא עבד בנתבעת או בחברה אחרת של מר וייס[78] ואף לא עם עדותו של מר מרני שהודה שלא היה מעורב בניהול המשא ומתן עם התובע בשנת 2009[79].
לפיכך, גרסתו של מר וייס שלפיה מר מרני היה מעורב אף הוא במשא ומתן עם התובע לפני החתימה על ההסכם הראשון אינה נכונה, בלשון המעטה.
ג) לכך יש להוסיף כי גרסת מר וייס אינה מתיישבת אף עם הוראות ההסכם השני שנחתם בין הצדדים. כאמור, מר וייס הצהיר שהובהר שמדובר בהתקשרות עסקית לרכישת המותג HERO וקבלת שירותי ניהול ושיווק של מותג זה, אולם בהסכם השני אין התייחסות לרכישת המותג HERO, שכן הנתבעת כבר שימשה באותה תקופה כמשווקת של המותג, והוא כולל קבלת שירותי שיווק וניהול של כלל מוצרי הנתבעת על ידי התובע. גם עובדה זו מחלישה את גרסת הנתבעת שההסכמים עם התובע היו הסכמים עסקיים שהתייחסו למותג HERO בלבד.
--- סוף עמוד 25 ---
ד) נוסיף, כי לא מצאנו שיש ליתן אמון בגרסת מר וייס שהתובע הודה לו על הסכמת הנתבעת להתקשר עם החברה שבבעלותו "לאחר תקופה שבה הייתה מצויה בקשיים כלכליים משמעותיים ביותר" כלשונו[80], משלוש סיבות: האחת, מדובר בגרסה כללית שכן לא פורטו המועד והמקום שבהם הודה לכאורה התובע למר וייס. השנייה, מעיון בדוחות רווח והפסד של חברת טיים טאייר עולה שהיא הייתה בהפסדים כל השנים ושבשנת 2017 אף גדלו הפסדיה. לכן, גרסתו של מר וייס אינה מתיישבת עם העובדה שהחברה שבבעלות התובע עדיין מצויה בקשיים כלכליים. השלישית, מר מרני הצהיר כי התובע הודה למר דובינסקי ז"ל ולא למר וייס[81]. אמנם גרסת מר מרני היא בגדר "עדות מפי השמועה" שמשקלה נמוך (אם בכלל) מכיוון שלא הצהיר שנכח בשיחותיו של התובע עם מר דובינסקי ז"ל, אולם היא סותרת את גרסת מר וייס.
בנסיבות אלה, גרסתו של מר וייס לא עשתה רושם מהימן ולא שוכנענו שהוא נטל חלק פעיל במשא ומתן לחתימת ההסכם הראשון או השני ולטעמנו לא ניתן לקבוע על בסיס עדותו שהתובע היה זה שבחר את מתכונת ההתקשרות.
99.3. ההסכמים הראשון והשני נוסחו על ידי הנתבעת. עובדה המצביעה על כך שהנתבעת ידעה שמתכונת ההתקשרות עם התובע עשויה להתפרש כמתכונת של יחסי עובד ומעסיק. לכן, העובדה שבהסכמים נכללו סעיפים השוללים מתכונת של יחסי עבודה, מחזקת את גרסת התובע שהנתבעת הייתה זו שבחרה במתכונת ההתקשרות.