"ש. כשהגעת לראשונה לחברה בשנת 2013 מה היה תפקידו של התובע?
ת. נותן שירותים בחברה, נותן שירותי ניהול, נותן שירותי זיכיון למותג 'הירו'. נותן שירותי ייעוץ עסקי ונותן שירותי שיווק ומכירה.
ש. נותן שירותי שיווק ומכירה למותגים נוספים של הנתבעת חוץ מ"הירו"?
ת. לא, נותן שירותי שיווק ומכירה לחברה. במקרה שלו לא היה מקרה של מתן שירותים למוצג אחד ששמו 'הירו' אלא מתן שירותים למוצרי החברה בכלל" (ההדגשה הוספה – ק.כ).
מכאן, שמעדותו של מר מרני עולה שבניגוד לאמור בתצהירו, התובע לא עסק רק בשיווק ומכירה של המותג HERO אלא של כלל מוצרי הנתבעת. כמו כן, משאין מחלוקת בנוגע לניסיונו הרב של התובע בתחום צמיגי הרכב ולמוניטין שצבר בתחום, אנו סבורים שאין לקבל את טענת הנתבעת שיש להשוות אותו לסוכנים ולא למנהלי המכירות.
113. חמישית, מעיון בתלושי השכר של הסוכנים עולה כי הוותק של שניים מהם נמוך בהרבה מהוותק של התובע וכי הוצג רק תלוש שכר אחד של הסוכן היחיד שהיה בוותק גדול משל התובע. לפיכך, אין בתלושי שכר אלה כדי לסייע לנתבעת, ונסביר.
לתצהיר מר מרני צורפו תלושי שכר של שלושה סוכנים[91]. הסוכנים ב.ע. ו-ק.ח. החלו לעבוד אצל הנתבעת בחודשים 8/2017 ו-11/2017 בהתאמה. לעומתם התובע החל לעבוד בנתבעת בשנת 2009. לפיכך, אין להשוות את שכרם של סוכנים אלה לשכרו של התובע.
כמו כן, הסוכן ז.ק החל לעבוד בנתבעת בחודש 1/2006, דהיינו כארבע שנים לפני תחילת עבודתו של התובע. אולם, הנתבעת לא הציגה את כל תלושי השכר של אותו סוכן כפי שעשתה בעניינם של שני הסוכנים האחרים אלא הסתפקה בהצגת תלוש שכר אחד שלו. לפיכך, אנו סבורים שלא ניתן על יסוד תלוש שכר אחד לקבוע שהשכר הנקוב בו הוא השכר שהתובע היה משתכר אם היה מועסק כעובד שכיר בנתבעת.
114. שישית, מעיון בתלושי השכר של מנהלי המכירות עולה שהתמורה ששולמה לתובע ואשר מהווה את עלות העסקתו הייתה נמוכה מעלות העסקתם של מנהלי המכירות, ונפרט.
שכרם של מנהלי המכירות כפי שעולה מתלושי השכר
העובד הראשון החל לעבוד בנתבעת בחודש 4/2015 והשתכר שכר בסכום של כ-27,000 ₪ לחודש. לעובד זה שולם רכיב משכורת ללא רכיב בונוס מכירות[92].
--- סוף עמוד 31 ---
העובד השני החל לעבוד בחודש 12/2002 והשתכר שכר בסיס בסכום של 12,000 ₪ בתוספת בונוס סוכנים בסכום ממוצע של 1,950 ₪ לחודש[93] (37,046/19). מכאן שממוצע שכרו של עובד זה היה בסכום של 13,950 ₪ לחודש.