17. אכן, יתכן וההפרות והעוולות של הנתבעים כלפי הכי ישיר (כטענת התובעים) גרמה לתובעים נזקים אישיים, אך עדיין אין בכך כדי להקים להם עילות תביעה עצמאיות, כאשר נזקים אלה נגרמו מההפרות והעוולות שנעשו כלפי הכי ישיר ולא כלפי התובעים ישירות.
יפים לכאן דברי בית המשפט העליון בע"א 4650/90 שבתאי ציון נ' רנדלר (1994, פורסם בנבו):
"אכן, גם המערער מכיר בכך, בהודעת הערעור, כי עילת התביעה שיש לחברה צריכה להיות מובאת בפני בית המשפט על ידי החברה, או במקרים מיוחדים, בדרך של תביעה נגזרת בשם החברה, אך הוא מנסה לעקוף מכשול זה באמצעות טענה כי גם לו יש עילת תביעה נגד המשיב, עילה אישית ונפרדת מן העילה של החברה, בדיני הנזיקין. אולם, עיון בהודעת הערעור מלמד כי הוא רק החליף את האדרת לאותה גברת. בפועל הטענות שלו הן עדיין, לגופו של עניין, טענות של הפרת חובה מצד המשיב כלפי החברה. אכן, הפרת החובה גרמה למערער, לפי טענתו, נזק אישי, אך יש להבחין בין נזק לבין עילה. כדי להגיש תביעה אישית יש צורך בעילה אישית. וגם לפי הודעת הערעור עדיין חסרה למערער העילה האישית".
18. בניגוד לנטען על ידי התובעים, היותה של הכי ישיר בהליכי פירוק אינו מצדיק חריגה מהכללים שנקבעו ביחס להגשת תביעה אישית על ידי בעל מניות, ואדרבא: עובדה זו מחייבת להקפיד על הכללים הללו.
כך נכתב בצאייג (סעיפים 14-15), בעקבות פסק דין אחר של בית המשפט העליון: ע"א 9014/03 גרינפלד נ' לסר (2006, פורסם בנבו, להלן – גרינפלד):
" טענתו הראשונה של המערער - נזק ייחודי לבעלי המניות עקב פירוק הבנק
14. טענתו של המערער בעניין זה אינה חדשה לפנינו וכבר נדחתה על ידי בית משפט זה בעבר: בפסק הדין בפרשת גרינפלד, בנסיבות בהן נמצאה החברה נשוא הסכסוך בחדלות פירעון, טען המערער כי כאשר קורסת חברה כתוצאה מעוולות שבוצעו כנגדה ונמצאת בהליכי חדלות פירעון, לא קיימים לבעלי המניות תמריצים מספקים להגשת תביעה בשם החברה, ומשכך כדי ליצור הרתעה
--- סוף עמוד 8 ---
ראויה כלפי יוצרי הסיכון, ראוי לאפשר לבעלי המניות לתבוע בתביעה ייצוגית. טענה זו נדחתה על ידי הנשיא ברק במילים אלו:
"יש לזכור, כי אחד הטעמים העומדים ביסוד דרישת הנזק האישי, הוא שמירת סדר הנושים בפירוק. החשש מפני עקיפת זכותם של הנושים להיפרע ראשונים הופך מוחשי יותר ככל שהחברה צועדת אל עבר חיסולה. לשמירת זכותם של הנושים יש חשיבות גם בהליכי הבראה... שמירת זכויות התביעה של החברה בקופתה, תחת העברתן לבעלי המניות, עשויה לתרום לשיקום החברה. זאת ועוד, ככלל, למשפט כלים אחרים להתמודד עם בעיות התמריצים והיעילות השונות המתעוררות בהליך של תביעה נגזרת (ראו, למשל, סעיפים 199-201 לחוק החברות) וכאשר חברה עומדת לפני סוף חייה (ראו, למשל, סעיפים 373-374 לפקודת החברות). נמצא, כי עצם העובדה שהחברה נמצאת בהליכי פירוק או במצב של חדלות פירעון אינה מצדיקה הקמת מסלול של תביעה אישית מקום בו לא היה כזה מלכתחילה".