--- סוף עמוד 18 ---
ביחס לשאלת "התעוררות" ארגון העובדים לאחר הגשת התובענה הייצוגית נקבע כי במקרים בהם צעדי אכיפה החלו לאחר הגשת הבקשה, לא יחול הסייג הקבוע בסעיף 10(3). אולם, קביעה זו אין משמעה בהכרח כי תובענה ייצוגית היא הדרך הנכונה והיעילה לאכיפת זכויות העובדים מהיבט המבחנים הכלליים של חוק תובענות ייצוגיות. במלים אחרות, ככל שמצב הדברים השתנה כך שבעת אישור התובענה הייצוגית אין עוד צורך בניהולה, מאחר שארגון עובדים חדש, או ארגון עובדים קיים ש"התעורר", נותנים מענה מלא ואפקטיבי לזכויות הנתבעות, ייתכן שאין עוד צורך לנהל את התובענה הייצוגית. ככל שבית הדין לעבודה סבור כי ארגון העובדים אכן מציג דרך ראויה לקבל את הזכויות בגינן הוגשה התביעה, לרבות חובות עבר ולרבות עובדים שעזבו את המעסיקה, הוא יכול לדחות את הבקשה לאישור מן הטעם כי אישור התובענה הייצוגית אינו הדרך "היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת", כאמור בסעיף 8(א)(2) לחוק (ולא על בסיס החסם ה"ראשוני" של סעיף 10(3) לתוספת השנייה) (ראו: סעיף 95 בבג"ץ ארגון השמירה).
35. לאחר שבחנו את המבחנים והשיקולים שנקבעו בפסיקה לטובת הסרת המחסום הסטטוטורי הקבוע בפרט 10(3) לתוספת השנייה בחוק, נפנה ליישומם על ענייננו.
מן הכלל אל הפרט
36. על אף שמדובר במקום עבודה מאורגן, הרי שעלינו לבחון האם הארגון היציג, הוא ההסתדרות הלאומית, הוא ארגון "פעיל" עליו בא להגן החוק. כעולה מנספח לבקשת הסילוק, ביום 20.12.16 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין המבקשת לבין ההסתדרות הלאומית, שהוכר כארגון היציג בחברה מיום 4.1.16, המסדיר באופן ייחודי את תנאי העסקתם של מרכיבי המטבחים ועוזריהם וזאת כחלק מהליך קליטתם לראשונה כעובדי המבקשת, כאשר קודם לכן הם לא היו עובדי המבקשת כי אם עובדים של חברה חיצונית. ולמעשה, מאותו המועד הם גם היו עובדים מאורגנים במקום העבודה.
37. כעולה מההסכם הקיבוצי המיוחד, הוסדרו תנאי העסקתם של העוזרים ובהתאם לנתונים שהציג מר סלע שכרו עמד על 35.71 ₪ לשעת העבודה, כלומר מעבר לשכר המינימום (ראו: תלוש שכרו של מר סלע, נספח 4 לכתב התביעה). כמו כן ההסכם הקיבוצי הנוגע למרכיבים הסדיר זכויות נוספות כדוגמת פרמיה, שעות נוספות גלובאליות והשתתפות בהוצאות ארוחת צהריים. עוד כעולה מהראיות שהונחו לפנינו התרשמנו כי בין המבקשת לבין ההסתדרות הלאומית, מתקיימים יחסי עבודה קיבוציים פעילים ואינטנסיביים, שהולידו לא פחות מ-7 הסכמים קיבוציים (ההסכמים וכן מסמך הבנות צורפו אל בקשת הסילוק כנספחים 5-6, 8-10 וכן כנספח 1-2 לתשובת המבקשת לתגובת המשיב לבקשת הסילוק). נתונים אלה מלמדים