--- סוף עמוד 10 ---
האיסוף וההשבה של עוזרי המרכיבים, אי תשלום שכר בגין העבודה הזמן הנוסף הכרוך באיסוף והשבה של העוזרים, האיסוף וההשבה מצריך סטייה של המרכיב ממסלול הנסיעה שלו, פורטו מספר הפעולות שהוא ביצע והשכר שלא שולם לו וכי הדבר נכון לגבי כל המרכיבים. לטענתו, איקאה מודה בעובדות אלה, אלא שהיא טוענת כי מדובר ביוזמה וולונטרית של העובדים ולא בתפקיד שהוטל עליהם (סעיף 19 בסיכומי המשיב 1).
19. הטעם לכך שלא התייחס לנושא היחסים הקיבוציים הוא שכעובד מן השורה לא היה צד למשאים ומתנים לקראת ההסכמים הקיבוציים וחתימתם, לכן הוא לא יכול להצהיר עליהם (מלבד על עצם קיומם). לטענתו, אין בסיס לטענה לפיה הוא מסכים עם האמור בתצהירי המבקשת, שעה שוויתר על החקירות הנגדיות שלהם ממספר טעמים. האחת, מאחר שנקודת המוצא בבקשות לסילוק על הסף היא כי האמור בבקשה - אמת על כן אף אם לא היה מגיש תצהיר, לא היה לכך משמעות. שנית, בקשת הסילוק אינה המסגרת המשפטית לבירור עובדתי ולחקירה נגדית על מסמכים ואת הבירור יש לערוך בשלב הבירור בבקשת האישור ושלישית, גם המבקשת וגם המשיבה 2 ויתרו על חקירתו ועל כן, גם המבקשת נתפסת כמי שאינה חולקת על כל העובדות נשוא שתי עילות התביעה בבקשת האישור. לטענתו, העובדה היחידה שנותרה שנויה במחלוקת נוגעת לעילת התביעה הנוגעת לפעילות האיסוף וההשבה: בעוד שהוא טען כי מדובר על פעולה שהוטלה עליו, הרי שהמבקשת טוענת כי מדובר בפעולה וולונטרית של העובדים. המבקשת והמשיבה 2 לא הביאו ראיה נוספת שתתמוך בתצהירים, כדוגמת נהלי עבודה של המרכיבים או תצהירים של עובדים, אף על פי שהיה באפשרותה לעשות כן (סעיף 27 לסיכומי מר סלע), על כן קיימת חזקה שהראיות האמורות היו פועלות לרעתן.
20. לטענתו, בקשת האישור עוסקת בהפרה של זכויות מגן ולכן לא חל החריג הקבוע בפרט 10(3) לחוק, בשים לב לכך כי המבקשת טענה רק לגבי עילת התביעה של איסוף והשבה (בשונה מעילת הנסיעות המרוחקות), שאינה נוגעת לזכויות מגן. על כן ביקש לדחות את בקשת הסילוק לכל הפחות בנוגע לעילת הנסיעות המרוחקות. מר סלע המשיך וטען כי עילת התביעה של האיסוף וההשבה אינה נוגעת לזמן נסיעה לעבודה אלא לזמן נסיעה במסגרת שעות העבודה ועל כן, עילה זו נוגעת להפרה של זכות מגן. דהיינו מדובר בתביעה לאי קבלת שכר בגין זמן העבודה שבא לידי ביטוי בצורה של נסיעה ואשר במהלכו המרכיב אוסף עוזר ומחזיר אותו לביתו. הוא נטרל בתחשיביו את זמן הנסיעה לעבודה וממנה ועתר רק בגין יתרת הזמן (סעיף 36 בסיכומיו). מר סלע הפנה לפסיקה המלמדת כי במקרים מסוימים יש לשלם שכר עבודה לעובד עבור איסוף והשבה מקום בו הדבר כרוך בסטייה ממסלול הנסיעה הרגיל שלו (סעיפים 40-38 בסיכומיו). לטענתו, לא ניתן למצוא בבקשת הסילוק שמץ של הגנה מפני