זועמוט, מנהל הנכסים של הכנסייה בישראל עד פב' 09, הודה בחקירתו בעמ' 205 לפרוטוקול מ-10.6.18: "ש. ... אתה ידעת שהבישוף הוא לא החברה האנגלית ת. כן. ש. ואתה ידעת שיש חברה אנגלית [CMTA – י.ג.] ת. כן. ש. מה ידעת על היכולת של החברה האנגלית לבצע עסקים בישראל. ת. החברה האנגלית, שיש לה נכסים בארץ, ומתי שהיא מחליטה לעשות עסקים דרך הבישוף או מישהו אחר – היא יכולה לעשות את זה... רק היא [CMTA – י.ג.], החברה מחליטה. היא תחליט. היא תעשה מה שהיא רוצה".
שביעית, מיופה הכוח בייפוי הכוח מ-25.1.07 שזויף [מוצג ת/22] היה הבישוף.
הבישוף העיד שלא ביקש מ- CMTAייפוי כוח כללי למכירת המקרקעין ביפו, לא קיבל את מוצג ת/22, ולא ידע על מתן ייפוי כוח זה.
הבישוף של הכנסייה האנגליקנית העיד בעמ' 189 לפרוטוקול מ-25.10.17 שורות 6-7: "לא בקשתי [ייפוי כוח ת/22]... לא ידעתי ... ולא קיבלתי".
עוד העיד הבישוף בעמ' 200 לפרוטוקול מ-25.10.17 שורות 14-15: "אני לא ביקשתי מ- CMTAאף ייפוי כוח, חוץ מייפוי כוח אחד בקשר לבית הספר בנצרת".
גם אם הבישוף שינה את גרסתו בשלב הסיכומים, עם חילופי ייצוגו [ראו הנוסח בסעיף 19 לסיכומיו] – הקביעות של ביהמ"ש בעניין זיוף ייפוי הכוח הכללי [מוצג ת/22] עומדות על כנן, ונתמכות בראיות מהימנות למכביר.
שמינית, אמין אבו חנא, חבר בוועדת הנכסים של הכנסייה ועוזר הבישוף לענייני נכסים, העיד בחקירתו בעמ' 61 לפרוטוקול מ-31.10.16 שורות 25-29: "ה- CMTAאנחנו רוצים למכור [נכס שלהם – י.ג.] חייבים את האישור שלהם קודם לכן, אחר כך יחול ההליך בכנסייה... היא חברה אנגלית שאנחנו חייבים לקבל את הסכמתה... אם לא תסכים לא תהיה עסקה".
עוד העיד אמין אבו חנא בעמ' 68 לפרוטוקול שורות 11-12: "אף פעם הבישוף ריאח לא פנה ל- CMTA לבקש את אישורם על עסקה כזאת".
תשיעית, הפסיקה לא הכירה בתחולת הגנת תקנת השוק במקרקעין כאשר נעשה שימוש בייפוי כוח כללי מזויף, שכן במקרה כזה ההסתמכות היא על ייפוי הכוח ולא על הרישום במרשם המקרקעין.
ראו: ע"א 767/11 להיגי נ' להיגי פ"ד סו[2] 817, 854, פסק דינה של כב' השופטת חיות.
פרופ' מיגל דויטש בספרו דיני קניין בעמ' 264 הוסיף:
"תקנת השוק של המרשם מאפשרת לרוכש הזכויות לתכנן את צעדיו בהתאם לרישום בפנקסים אך אין היא קובעת תקנת שוק של ייפוי כוח. דיני השליחות אינם מטילים על אדם את הסיכון לכך שאדם אחר יתיימר לשמש כשלוחו, בעוד שהוא מעולם לא הסמיכו לכך... הסיכון מוטל על השולח רק כאשר הוא עצמו ערך מצג כלפי צד שלישי בדבר קיומה של הסמכה. אין אדם הופך לשולח באמצעות מעשי זיוף של אדם אחר".