61. הפרה נוספת בוטה מצד לוי/הנתבעים, היא לעניין החזר ההלוואה בסך 680,000 ש"ח.
כאמור, לטענת אבידן, בשלב מסוים, לחץ עליו לוי ליתן הלוואה בסך 1,350,000 ₪ לחב' לוז שתיפרע בתוך 3 שבועות, לצורך אותו מיזם.
משהודיע אבידן ללוי כי אין לו את הסכום וביכולתו להלוות אך את מחציתו בסך 680,000 ₪, תחילה הודיע לוי כי אין ללוז עניין בסכום כאמור, אך ביום 22.3.16 חזר בו וביקש כי הסכום יועבר כהלוואה לשלושה שבועות, ואמנם אבידן העביר את הסכום לחב' לוז ביום 24.3.16.
חרף התחייבות לוי למועד השבת ההלוואה ופניות אבידן, כספי ההלוואה לא הושבו לאבידן. בתשובה לפניית אבידן אישר לוי כי מדובר בהלוואה אך לדבריו זו הומרה בהשקעה תמורת 1.5% נוספים ממניות לוז, כך שסך כל מניות התובעת בלוז עומד על 8.5%. כאמור התובעת דחתה טענה זו.
טענה זו של לוי נסתרת במכתב תשובתו מיום 4.7.2017 , שם ציין כי ביקש מאבידן לתת "את סכום ההשלמה כרגע כהלוואה ובהקדם האפשרי נחזיר ולא ייחשב כעל חשבון העסקה" ואבידן אמנם הסכים, בהדגישו "אבל כהלוואה".
סבורני, כי גם כאן, לוי מנסה לכפות את פרשנותו על ההסכם. לפי עדותו הוא ביקש מאבידן לתת סך של "... 1,350,000 כהלוואת בלון, עד שיבוא המשקיע. אז בשלב מסוים הוא אמר שאין לו כרגע את כל הכסף, יש לו יכולת של חלק מהכסף וניסיתי לראות, אמרתי לו בוא לפחות נתקדם עם מה שיעבור והוא שאל אותי תוך כמה זמן זה יחזור ואמרתי לו זה יחזור מהר, 3, 4 שבועות כמו שאנו צופים לפי האינפורמציה שאתה נותן לנו שהמשקיעים יבואו כל כך מהר. משפחת טולוב היו צריכים לנחות שם ולבוא ואחרי שראו את החומר כמו שהוא אמר, על אותו משקל אמרתי לו זה יגיע מהר, שלושה שבועות, חודש, זה יגיע מהר. (עמ' 26 שו' 23-17, וכן עמ' 27 שו' 8-5 שם העיד וסתר עצמו שאבידן לא הודיע אם יממש את האופציה אם לאו, כשבפירוש אישר במכתבו מיום 18.9.16 שאחרי זכרון הדברים הראשוני אבידן הודיעו כי ירד ל- 7% בלבד).
טענת לוי מופרכת מתוך הכתוב.
על פי ת/6 לוי מודיע לאבידן ביום 18.3.16"רק ה 700 לא יועילו בכול מקרה תוך כ3 שבועות יוחזר לך"
ביום 9.9.16 אבידן מזכיר ללוי שטרם אישרוהו כשותף, וכי טרם הושבו לו ה- 680,000 ₪ ששילם לפני חצי שנה והיו אמורים לחזור אליו בתוך 3 שבועות .
בתשובה לוי מציין : כי "במספר הזדמנויות אמרת שזה יכול להיות על חשבון המניות ואפילו אתה עשית חשבון ואמרת שהיום יש לך 8 נקודה ומשהו..... במידה שאתה רוצה זאת חזרה אין בעיה, נחזיר זאת במהרה ונסכם את עלות ההלוואה" ואבידן משיב ברורות, כי מעדיף כפי שסוכם "לקבל את ההלוואה חזרה" .
62. אין כל תימוכין לכך שאבידן הסכים להחשיב את סכום ההלוואה כחלק מהשקעתו במיזם, ההיפך הוא הנכון, אבידן התעקש על השבת ההלוואה במועד כפי שסוכם. מהמשך חילופי הדברים עולה כי לוי מתחמק מהשבת סכום ההלוואה ומתעקש כי על אבידן להשלים השקעתו לסך של 4.5 מליוני ₪ בניגוד להסכם. (ראו מסרונים ת/11,ת/12, וכן למסרונים מיום 19.12.16, 30.3.17, 31.3.17 , 5.4.17).
אין ממש בטענת לוי לפיה בטווח שבין העברת הכסף במרס 2016 לבין 9.9.16 היה סיכום שלפיו במקום החזר הלוואה יקבל אבידן 8.5% מן המניות. שכן, באפריל 2017 אבידן עדיין מבקש בעקביות לקבל חזרה את סכום ההלוואה בסך 680,000 ₪ (ת/13). משעומת לוי עם ת/6 שבו רשם "בכל מקרה תוך 3 שבועות זה יוחזר לך" ולא עד לכניסת משקיע, המשיך לוי והתעקש שזה היה כפוף לכניסת משקיע (פרו' עמ' 39-40). אם כן, עולה אפוא מהמקובץ שגם ההסכמות לעניין ההלוואה הופרו על ידי לוי /הנתבעים.
לסיכום:
63. הנתבעים דאגו לשמר אצלם את סכומי ההשקעה, לא עמדו בחבות החוזית לרשום 7% מהון המניות על שם התובעת בתמורה להשקעה. לוי אף שיכנע את אבידן להלוות סכום נוסף לא מבוטל למשך שלושה שבועות, והפר גם הסכמה זו.