בכך למעשה מאשר לוי שהחיוב בדבר רישום המניות אכן היה מונח לפתחו או לפתחה של KTH.(כך עולה גם מסע' 37 לסיכומי הנתבעים).
לוי אף ניסה לטעון כי המניעה ברישום המניות נעוצה באבידן :
ת. להערכתי אשר לא רצה לרשום את המניות כי הוא ידע שיש לו בעיה ולכן הוא לא מיהר לשום דבר ולא לחץ על שום דבר מעודו לא ביקש את זה והיה נוח לו והיה טוב לו המצב הקיים. (עמ' 34 שו' 29-22, וכן ראה עדותו עמ' 25 שו' 24-22, "...אשר לא דיבר על רישום מניות, זה לא עניין אותו, זה לא הטריד אותו בכלל, הוא לא פנה אליי על זה ולא כתב לי על זה", (וכן עמ' 26 שו' 2-1, סע' 78 לכתב ההגנה המתוקן).
58. אין לקבל את עמדתו של לוי. מחילופי התכתובות בין הצדדים מצטיירת תמונה שונה בתכלית. אבידן חפץ ברישום ושב ושאל בעקביות בהקשר זה ולא קיבל תשובה ברורה, ואילו לוי, בניגוד להסכם, עיכב את העברת המניות וקשר את רישומן לכניסתו של משקיע כעולה מהודעת דוא"ל ששלח לאבידן מיום 9.9.16 (ת/9) " נמתין לראות מה יצא עם מרק ואז נטפל בפרוצדורה הרשמית עם הכל, כי זה הרבה בלאגן וניירת."
מכל מקום "הערכתו" של לוי כאילו אבידן לא חפץ בהעברת המניות על שמו או לכאורה שמח שהן לא על שמו, נסתרת בעובדה שהחלק הארי של הסכומים הועברו דווקא מחשבונו הפרטי של אבידן, והדבר מעיד דווקא על היעדר חשש מצידו שיראו העברות כספים מחשבונו הפרטי.
59. החיוב החוזי המוטל על הנתבעת 1 או לוי לעניין הרישום, מתחייב גם מהגיונם של דברים.
כידוע, כל הסכם בנוי על הדדיות וכך גם ההסכם נושא הדיון.
כנגד החיוב החוזי להעברת הכספים, מאליו עולה חיוב חוזי נגדי לרישום הון המניות על שם אבידן. זהו כל עיקרו של ההסכם (גם אם לא צוין כך במפורש בהסכם) ואי ביצוע הרישום השמיט כל יסוד מן העיסקה.
אין ספק כי התובעת, באמצעות אבידן, קיימה את חיוביה במועדים שנקבעו והסכומים שנקבעו בהסכם הועברו אל חב' לוז במועדיהם, בעוד שהנתבעים או מי מהם לא קיימו את החיוב היחיד שהוטל עליהם לפי ההסכם והוא רישום אבידן כבעל המניות, וזאת, גם מבלי להידרש לכך ע"י אבידן שהרי מדובר בחיוב חוזי שיש לקיימו.
מחלופת המסרונים והודעות הדוא"ל עולה כי אבידן שאל מספר פעמים את לוי מה קורה עם הרישום (ת/6 מסרון מיום 17.3.2016, ת/9 הודעת דוא"ל מיום 9.9.2016). מועד קיום החיוב החוזי ע"י מי מהנתבעים נהיר נוכח המועדים המפורטים בהסכם:
רישום כעבור חודש מיום 9.2.2016 (עד לתאריך זה העביר אבידן 3,150,000 ₪ המזכים אותו ב- 7% מהון המניות הרשום של KTH שלוי הוא בעל שליטה עיקרי בה (90%)) , קרי מרס 2016. או לכל המאוחר 15.8.16 (היינו, 30 יום מיום 15.7.15) (סע' 3א(2)להסכם).
עולה גם שלוי הוא אשר מעכב את הרישום בשל "פרוצדורה" לאחר שבמרס 2016 הבטיח שהרישום יבוצע "בימים הקרובים" , ובניגוד לטענתו כאילו החיוב ברישום מוטל על עורך הדין מטעם אבידן.
מכל מקום מן המקובץ עולה כי אבידן מילא את חלקו בהסכם ללא כל סייג. בעוד שהחיוב החוזי הנגדי לגבי רישום המניות על שמו, לא בוצע.
כפי שהוסבר לעיל, רישום המניות צריך להתבצע בספרי החברה. הספרים הם בשליטת לוי ולכן גם עורך הדין שייצג את הצדדים בשלב כריתת ההסכמים אינו יכול לבצע את הרישום בספרי החברה. רישום זה שהוא הרישום הקונסטנטיבי צריך היה להתבצע על ידי לוי לאחר קבלת התמורה. הרישום ברשם החברות הוא דקלרטיבי בלבד.
דהיינו, הרישום מטיבו וטבעו באחריות הנתבעים. באין רישום אבידן לא קיבל כל תמורה כמתחייב מהעברת הכספים.
60. התנהלות הנתבעים ובעיקר התנהלותו של לוי איננה מתקבלת על הדעת. אם "כשרותו" של אבידן מוטלת בספק לצורך כניסתו לשותפות במיזם ורישומו כבעל מניות על פי שיעור הסכומים שהעביר, כי אז גם כספו "מוקצה" מאותה סיבה ומוטל היה על הנתבעים להשיב לו לאלתר את כספו.
צודקת אפוא התובעת בטענתה, כי לאחר העברת הכספים ואי-השבתם בעקבות החשדות, מושתקים הנתבעים מהעלאת טענה לעניין אי הסכמת בעלי מניות המיעוט לזהות התובעת. (סע' 12(ד) לסיכומים). ככל שהועלתה טענה כזו, ראוי היה שהכספים יושבו לתובעת מיידית. אי השבת הכספים מעידה על חוסר תום לב.
מיותר לציין שלוי הוא בעל השליטה העיקרי בשתי החברות ובאופן הזה הוא מותיר את הכספים ברשות החברות שבשליטתו וגם מונע, באופן מתחכם, את רישומו של אבידן כבעל מניות ובניגוד למתחייב.