44. על כורחך, המבחן שקבע בית הדין המשמעתי המחוזי, כאילו תביעה נגד קופה אחת שוללת את זכות עורך הדין לייצג כמה תובעים, אינו יכול לעמוד.
45. מעבר לעקרונות הללו, במקרה שבפניי הנתונים המדוייקים הם אלה שההליכים הכלכליים בין הגרושה הראשונה לבין הגרוש הסתיימו שנים רבות קודם לכן, ובעת קבלת הייצוג של הגרושה השנייה, כל שנותר כהליך פתוח בין הגרושה הראשונה לבין הגרוש, הוא המעבר מעיר לעיר, מבלי שיש לכך השפעה על חלוקת הרכוש, שהסתיימה זה מכבר.
אכן, כבוד השופטת גליק בבית המשפט לענייני משפחה מזכירה במבוא להחלטה, כי בין הצדדים היו בעבר הליכים גם בעניינים כספיים, אך זה בגדר תיאור היסטורי של הליכי עבר, מבלי שיש לכך נפקות מעשית.
46. מבחינה זו, גם לפי כל מבחן צר שהוא, לא ניתן לומר שיש ניגוד עניינים בכך, שהמשיבה מייצגת את שתי הגרושות.
47. מעבר לכל הנ"ל, יש בתיק שלפנינו נתון נוסף, שבית הדין המשמעתי המחוזי לא נתן לו את המשקל הנכון והמשמעותי, והוא זה: הסכמת הלקוחה הראשונה, קרי: הגרושה הראשונה, לכך שעורכת הדין שלה (המשיבה), תייצג גם את הגרושה השנייה.
48. עניין זה אינו פעוט ערך. הגרושה הראשונה חתמה על תצהיר, ולא נקבע כי האמור בתצהיר אינו אמת.
49. התצהיר כולל, בנוסף לעצם ההסכמה לייצוג, גם נתון עובדתי נוסף, והוא כי הגרושות הפכו לחברות. אם כן, גם מבחינה סובייקטיבית, אין הן רואות ניגוד עניינים בכך שאותה משיבה תייצג את שתיהן.
50. בעניין אחרון זה היפנה עו"ד זכות,ב"כ המשיבה לפסק דין שנתתי לפני מספר שנים – עמל"ע 9069-05-11 אמנון אברהמי עו"ד ונוטריון נ' הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל [פורסם בנבו] (2012), שבו התייחסתי בפיסקאות 233-234, לכך שכאשר הלקוח מסכים לייצוג, לא ניתן לומר שכלל 14(א) לכללי האתיקה, מופר.
51. לא זו אף זו.
בענין ייצוג לקוח חדש, בהסכמת לקוח קודם, נקבע בכלל 16 לכללי האתיקה הנ"ל, כי עו"ד לא יטפל נגד לקוח בעניין או בקשר לעניין שטיפל בו למען אותו לקוח, או בעניין אליו יש זיקה של ממש למי שקיבל עו"ד מאותו לקוח או מטעמו.
במקרה שלפנינו, לא מתקיימים התנאים הללו, שכן לא הובאה ראיה, ואפילו לא בדל ראיה, לפיה המשיבה עשתה שימוש במידע כלשהו שקיבלה מהגרושה הראשונה, בהליכים שבהם ייצגה את הגרושה השנייה, וזאת, בנוסף לעצם הסכמת שתי הגרושות שהמשיבה תייצג אותן, כמוסבר, בהרחבה לעיל (פיסקאות 47-50).
52. סוף דבר, יש לדחות את הערעור מכל וכל.