38. אפתח ואומר, כי לא מקובלת עלי הפרשנות הרחבה של בית הדין המשמעתי המחוזי, לא לעניין ה"חשש", ולא לעניין בדיקת ניגוד האינטרסים לגופה.
39. טענה תיאורטית בדבר ניגוד אינטרסים, אינה יכולה להוות מכשול בפני עו"ד לקבל לקוח חדש.
40. החלטתו של בית הדין המשמעתי המחוזי, שלא לבדוק מהו ניגוד אינטרסים האפשרי בייצוג שתי הגרושות, אינה יכולה לעמוד.
אם בית הדין המשמעתי המחוזי סבור שאין לו צורך להתעמק ולבדוק מהו ניגוד האינטרסים הקונקרטי, בהעדר מידע - אין לקבל גישה זו.
בית הדין מסביר כי לא קיבל את כל המידע המלא, ואף ציין כי "וטוב שכך" (ראה: הציטוט לעיל, בפיסקה 20).
אינני רואה את הדברים עין בעין עם בית הדין המשמעתי המחוזי. עצם העובדה ששתי גרושות מנהלות משפטים נגד אדם אחד, אינו יוצר ניגוד אינטרסים, מניה וביה.
41. בית הדין המשמעתי האזורי רואה את ניגוד העניינים בכך ששתי הגרושות מנהלות משפט נגד אותו גרוש, שיש לו "קופה אחת" (ראה" פיסקה 19 לעיל).
לטעמי, גם אם הדבר נכון (ולהלן נראה שאין זה כך), אין די בכך כדי לקבוע שאסור לעו"ד לייצג לקוח שני, נגד "קופה" של נתבע, שכנגדו הוא מנהל משפט בשם לקוח ראשון.
במהלך הדיון הזכרתי דוגמא, ואפרט אותה עתה: קבלן בנה בניין, ויש בו ליקויי בנייה. מצבו הכלכלי של הקבלן אינו טוב. דייר של דירה אחת, ראובן, פונה לעו"ד פלוני, ומבקש לייצגו, ובעקבות זאת זוכה ראובן במשפט, ואף פותח הליכי הוצל"פ נגד הקבלן. השכן, שמעון, פונה לאותו עו"ד פלוני, ומבקש כי יגיש בשמו תביעה בגין ליקויי בנייה בדירתו של שמעון.
לטעמי, זכאי עוה"ד פלוני לייצג את שמעון, גם אם התוצאה תהיה כי הקבלן יגיע אפילו לפשיטת רגל.
מעשים שבכל יום, שבהם עו"ד מייצג, מראש, מספר דיירים בתביעת ליקויי בנייה, והוא יודע שעצם הצטרפותם יחד, יכולה להביא לקריסתו הכלכלית של קבלן או לפשיטת רגל, ואין בכך ניגוד עניינים.
42. אוסיף ואביא דוגמא נוספת, הקרובה לעניינו:
מעצם העובדה שעו"ד מייצג אישה וילדים בתביעת מזונות נגד בעל שהוא אב, ניתן לטעון, כפי שרומזת הלשכה, שיש ניגוד עניינים, שהרי הבעל/האב הוא בעל קופה אחת, ואם ייקבעו מזונות גבוהים לאישה, יהיה מעט מדי כסף למזונות הילדים, ולהיפך.
43. אם נקצין את הדברים, ניתן לומר שכל ילד נוסף שנולד, גורם לכך שמזונות הילדים הקודמים פוחתים. האם משמעות הדבר שעו"ד המייצג את הילדים בתביעה הראשונה לא יוכל לייצג את הילד החדש שנולד?!