30. בכל מקרה, גם אם יש ספק, עליו לפעול לטובת הנאשמת. בעניין זה האריך בית הדין המשמעתי הארצי, והביא פסיקה לגבי עוצמת הראיות ועול הראיה בהליך משמעתי, האם הוא דומה להליך אזרחי או פלילי, והגיע למסקנה כי מדובר בעול ראיה הקרוב להליך פלילי (עמ' 7-11 לפסק הדין).
31. מסקנת בית הדין המשמעתי הארצי היא כי אין מקום להרשעת המערערת, לא הוכח ניגוד עניינים או חשש כזה, ועל כן, התוצאה היא - זיכוי המערערת שבפניו (היא המשיבה שבפניי).
תמצית הטענות בערעור
32. הלשכה הגישה את ערעורה בכתב, חתום על ידי עו"ד מייק יורק-ריד, פרקליט ועדת האתיקה. הוא מבקש לתמוך בעמדת בית הדין המשמעתי המחוזי.
33. לדבריו, מדובר בניגוד עניינים אינהרנטי, מאחר ומדובר בענייני אישות, ואין הצדקה להתיר מצב כזה.
לטענתו, בית הדין המשמעתי הארצי התערב בממצאים עובדתיים של בית הדין המשמעתי המחוזי, ולא הייתה לכך הצדקה.
34. בדיון היום, טענה עו"ד שירה נוחומוביץ, את כל מה שניתן לטעון. לצערי, לא היה בפיה מענה קונקרטי לשאלה, מהו ניגוד העניינים ,ואף לא הצליחה למצוא סיטואציה עובדתית אחת שבה יכולה לעלות שאלת ניגוד העניינים, בייצוג שתי הגרושות על ידי המשיבה.
35. עו"ד משה זכות, ב"כ המשיבה, הסביר בעיקרי הטיעון התמציתיים שלו ,כי "בכל הכבוד, ייצוג שני צדדים או יותר כנגד לקוח אחד אינה מגבשת עבירה של ניגוד עניינים" (לפני סעיף 13 לעיקרי הטיעון).
36. בדיון בעל פה, חזר והסביר ב"כ המשיבה, כי קבלת עמדת הלשכה, תביא לתוצאה שאינה מתיישבת עם הפרקטיקה של עורכי דין, המייצגים תובעים רבים כנגד נתבע אחד.
דיון
37. עומד בפניי הצורך לפרש וליישם את כלל 14 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן – "כללי האתיקה"), שכותרתו: "ניגוד אינטרסים", ואשר זה לשונו:
"(א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת.
(ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין.
(ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, 'לקוח קבוע' - לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע.
(ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין.
(ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו".