11. כאשר מדובר במצב של אובדן אמון בין בעלי המניות כבענייננו, הסעד המקובל הוא ביצוע הפרדת כוחות בין הצדדים. בעניין אדלר לעיל פרש השופט דנציגר קשת של סעדים העומדים לרשותו של בית המשפט בבואו להורות על הפרדת כוחות בין בעלי מניות, לרבות יתרונותיו וחסרונותיו של כל אחד מהסעדים האפשריים. הסעד הרלוונטי בעניינו ושעליו הסכימו הצדדים הוא הסעד של התמחרות בין בעלי המניות. סעד זה רלוונטי בפרט כאשר אין מקום להעניק יתרון א-פריורי לצד כזה או אחר (עניין אדלר לעיל). ההתמחרות ניתנת לביצוע בוואריאציות שונות. בעניין אדלר עמד בית המשפט העליון על שתיים מהן: (i) השיטה המכונה "Russian Roulette" או BMBY (Buy Me Buy You) – לפי שיטה זו, הצד שמבקש את הפרדת הכוחות נוקב בהצעת מחיר עבור החברה כולה, ולאחר מכן הצד השני יכול לבחור האם למכור את מניותיו לפי המחיר שהוצע או לחלופין לרכוש את מניות המציע לפי מחיר זה; (ii) השיטה המכונה "Texas Shoot Out" או "שיטת המעטפות" – בהתאם לשיטה זו, כל אחד מהצדדים מגיש, באופן סימולטני, מעטפה שבה הצעת שווי עבור החברה כולה שעל פיה הוא מוכן לרכוש את מניות הצד השני. הצד שהצעתו היא הגבוהה יותר יהיה חייב לממש את הצעתו ולרכוש את מניות הצד השני על פי השווי שהוצע.
12. בענייננו, ישנה הסכמה עקרונית בין הצדדים לשיטת המעטפות. חרף העובדה שאורדית ורחין העדיפו את שיטת "במבי" נוכח היותם "מקופחים" לטענתם, ובכך יש להעניק להם את זכות הבחירה, לא מצאתי מקום לקבל שיטה זו ולהחיל אותה על ענייננו. שיטה זו יוצאת מנקודת הנחה כי ישנו צד מקפח וצד מקופח. נוכח השלב שבו נמצא התיק דנא והסכמות הצדדים להפרדת כוחות כבר בשלב זה, לא נדונו טענות קיפוח כאלה ואחרות, ועל כן לא נקבע איזה צד הוא מקפח ואיזה צד הוא מקופח, אם בכלל. על כן, שיטת ההתמחרות במנגנון "במבי" נדחית, במיוחד כאשר שיטת המעטפות קיבלה את הסכמתם העקרונית של שני הצדדים.
כאמור, אורדית ורחין הציעו את שיטת המעטפות לצד קביעת מחיר העומד על ממוצע שתי ההצעות שיציעו הצדדים כשיטה חלופית למנגנון "במבי", ואילו דנינו וסלע הסכימו לה חלקית, כפוף לביצוע הערכת שווי להתקשרויות עם אינטל בנפרד מכל שאר נכסי החברה. אין בידי לקבל טענת סלע ודנינו לעניין הערכת השווי של ההתקשרויות עם אינטל. טענות דנינו וסלע בדבר היותה של אינטל לקוחה משמעותית של החברה שהביא רחין לחברה, וכי לרחין השפעה ממשית על החלטותיה של אינטל להתקשר בעתיד עם החברה אם לאו מהוות, לכל היותר, "חששות" בעלמא שאינם יכולים להצדיק נקיטת שיטה של הערכת שווי חיצונית אשר יש בה כדי להגביל את הצדדים לסכום כלשהו, ולו חלקי, דבר שיש בו כדי לפגוע בעקרון ההתמחרות החופשית בין הצדדים. לא שוכנעתי כי אינטל מהווה לקוחה משמעותית יותר מיתר לקוחות החברה, ולא שוכנעתי כי אם סלע ודנינו ירכשו את כלל המניות בחברה תינתק אינטל את הקשר עם החברה בכל הנוגע לפרויקטים הקיימים ולפרויקטים העתידיים. הדבר מתחדד ביתר שאת שעה שכל אחד מהצדדים מחזיק ב-50% ממניות החברה, כך שאין פערי כוחות משמעותיים המטים את הכף לטובת אחד מהצדדים.