בית המשפט המחוזי בנצרת
ת"א 47468-03-20 אורדית בע"מ ואח' נ' סלע-עבודות איטום שפוץ וצבע בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופט ערפאת טאהא
התובעים
1. אורדית בע"מ
2. אוריאל רחין
נגד
הנתבעים
ובעניין
1. סלע-עבודות איטום שפוץ וצבע בע"מ
2. בנימין דנינו
סלע – אחזקה בתעשיה 2006 בע"מ
פסק דין
פסק דין זה עוסק בקביעת מתווה הפרדת הכוחות בין הצדדים והכללים לניהולו.
רקע
1. ביום 25.3.2020 הגישו אורדית בע"מ ואוריאל רחין תובענה למתן סעד להסרת קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "אורדית"; "רחין" ו"החוק" בהתאמה), נגד סלע עבודות איטום, שיפוץ וצבע בע"מ ובנימין דנינו (להלן: "סלע" ו"דנינו" בהתאמה). סלע היא בבעלות בלעדית של דנינו ואילו אורדית היא בבעלות בלעדית של רחין. התובענה הוגשה בעניינה של סלע אחזקה בתעשייה 2006 בע"מ (להלן: "החברה"), שהיא חברה בבעלות משותפת של סלע ואורדית, כאשר כל אחת מבעלות המניות מחזיקה ב- 50% ממניות החברה. בין רחין ובין דנינו פרץ משבר אימון שבעקבותיו נקלעה החברה למבוי סתום של ממש.
2. בעקבות המשבר שפרץ בין דנינו ורחין הוגשו תביעות הדדיות על ידי שני הצדדים, האחד נגד השני, להסרת קיפוח, כאשר כל אחד מהצדדים מטיל את האחריות למשבר שפרץ ולמבוי הסתום שנוצר על הצד שכנגד. במסגרת התביעה שכנגד שהוגשה ביום 7.7.2020 הגישו סלע ודנינו בקשה למינוי זמני של דירקטור מכריע, כאשר שני הצדדים הסכימו כי פרץ משבר אימון קשה ביניהם, וכי קיים צורך בהתערבות בית המשפט על מנת לאפשר לחברה להתנהל. ביום 16.8.2020 נעתרתי לבקשה, ומיניתי את רואה החשבון יום טוב בילו כדירקטור מכריע בחברה.
3. נוכח המבוי הסתום אליו נקלעה החברה, לא היה מקום להמשיך את פעילותה על ידי שני הצדדים ביחד, ומכאן עלה הצורך להורות על סיום מערכת היחסים בין רחין ודנינו בכל הנוגע לחברה. בדיון שהתקיים בנוכחות הצדדים ביום 22.12.2020 הסכימו הצדדים כי נסתיימה דרכם המשותפת, והמחלוקת שנותרה נוגעת אך ורק לאופן ההיפרדות. הצדדים אף הגיעו להסכמה, אשר קיבלה תוקף של החלטה, שלפיה ההיפרדות תהייה בדרך של התמחרות פנימית בין הצדדים שאת כלליה יקבע בית המשפט לאחר הגשת טיעונים קצרים בכתב.
טענות הצדדים
4. לשיטת אורדית ורחין, יש למכור את המניות במצבן AS-IS. אשר לשיטת ההתמחרות הציעו אורדית ורחין שתי שיטות: הראשונה עניינה היפרדות באמצעות מנגנון "במבי" לפיו סלע ודנינו ינקבו בסכום ואורדית ורחין יוכלו לבחור באחת משתי האופציות: לרכוש את מניות החברה המוחזקות על ידי סלע או למכור את מניות החברה המוחזקות בידי אורדית באותו סכום מוצע. לשיטת אורדית ורחין יש לנקוט שיטה זו, מאחר שהתובענה הוגשה כתביעה להסרת קיפוח בהתאם לסעיף 191 לחוק, ומאחר שלפי החוק והפסיקה הסעד הראוי במקרים מעין אלה הוא רכישת מניותיו של הצד המקופח. לחילופין, הציעו אורדית ורחין, כי ההתמחרות תבוצע בדרך בה כל צד יפקיד בידי הנאמן מעטפה סגורה בה ירשום את המחיר אותו הוא מוכן לשלם עבור מניות הצד שכנגד. המעטפות ייפתחו בו זמנית בנוכחות הצדדים על ידי הנאמן. בהתאם לשיטה זו, הצד שנקב בהערכה הגבוהה יותר ירכוש את מניותיו של הצד השני במחיר הממוצע שבין המחיר אותו הציע לבין המחיר שהוצע על ידי הצד השני. לשיטתם, בשיטה זו מובטח כי הצד הרוכש ירכוש את המניות במחיר הנמוך משווין לדעתו, והצד המוכר ימכור את המניות במחיר גבוה משווין לדעתו ובכך יצאו כל הצדדים נשכרים.