4. פסיפיק המציאה בתחילה את כתב התביעה לחברות הזרות באמצעות סורפול, לאור טענתה של פסיפיק כי סורפול היא הסוכנת הבלעדית של הנתבעת 1 בישראל ומנהלת העסקים המורשית של החברות הזרות במדינת ישראל, בהתאם לתקנה 482 לתקנות.
5. לאחר קבלת כתב התביעה, סורפול הגישה הודעה בעניין מסירת כתבי בי-דין לחברות הזרות באמצעותה. סורפול טענה, בתמצית, כי היא אינה נציגתן הבלעדית ומנהלת העסקים המורשית בישראל של מי מהחברות הזרות, כי היא אינה מורשית לקבל כתבי בי-דין מטעמן וכי לכן היא אינה מהווה כתובת למסירת כתבי בי-דין עבורן.
במקביל, פסיפיק הגישה בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים מאת סורפול, בהתאם לתקנה 113 לתקנות, בו ביקשה שסורפול תגלה הסכמים שונים בינה לבין הנתבעת 1, שלטענת פסיפיק יש בהם בכדי לבסס את טענותיה בדבר ייצוג בלעדי של סורפול את הנתבעת 1 בישראל.
ביום 15.4.19 ניתנה החלטת כבוד הרשמת הבכירה א' הדר בשתי הבקשות. בקשת סורפול התקבלה ובקשת פסיפיק נדחתה. טענתה של סורפול כי קשרי העבודה בינה ובין החברות הזרות התרופפו עם השנים וכי במועד מתן ההחלטה סורפול אינה משמשת עוד כסוכנת בלעדית של החברות הזרות- התקבלה, ובהתאם נקבע שאין לראות בסורפול מורשה מטעם החברות הזרות. עוד צוין כי האסמכתאות שצירפה פסיפיק על מנת להוכיח את הקשרים בין
--- סוף עמוד 4 ---
סורפול לחברות הזרות, היו משנים קודמות ולא מהתקופה בה הוגשה התביעה ונדונו הבקשות. בקשת פסיפיק לגילוי מסמכים ספציפיים נדחתה מכיוון שסורפול אינה בעלת דין בהליך.
על החלטה זו הגישה פסיפיק בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (56021-05-19). בהחלטה מיום 27.6.19 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ת' נאות פרי) את הבקשה. באשר לבקשה לגילוי מסמכים, אושרה הקביעה לפיה הסמכות לתת צו מכוח תקנה 113 לתקנות קיימת רק כלפי בעל דין. נקבע כי על אף שהתנגדות סורפול למסור את המסמכים אכן מעוררת את ההרגשה "שיש לה מה להסתיר", אין בכך כדי לחייב את המסקנה שהיא מחוייבת להמציא את המסמכים. באשר לבקשת סורפול לקבוע כי היא אינה הכתובת להמצאת כתבי בי-דין לחברות הזרות, נקבע כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא לפיה לא הורם הנטל המונח לפתחה של פסיפיק להראות את אותו קשר אינטנסיבי בין החברות כנדרש בפסיקה על מנת לקבוע כי סורפול היא נציגתן הבלעדית בארץ של החברות הזרות.
6. בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי, פסיפיק הגישה בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום וביקשה להמציא את כתב התביעה לחברות הזרות במקום מושבן. פסיפיק חזרה על טענותיה כפי שבאו לידי ביטוי בכתב התביעה וטענה כי במה שקשור לעילת התביעה, הרי שתביעתה מגלה מעל ומעבר לעילה ראויה לדיון כאשר הסטנדרט שנקבע בפסיקה הינו אפילו נמוך יותר ודי בכך שהתביעה אינה טורדנית או תביעת סרק על מנת להתיר המצאה מחוץ לתחום.