לאחר שהיה ניתן ההיתר להמצאה מחוץ לתחום, מטבע הדברים במעמד צד אחד, רשאי היה הנתבע עד כה להגיש בקשה לביטול ההיתר בהתאם לתקנה 502(ב) לתקנות [ומעתה ואילך, להגיש בקשה בהתאם לתקנה 168 לתקנות החדשות, לכפירה בסמכות בית המשפט לדון בתובענה או לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בה]. בדיון בבקשה לביטול, כמו גם בבקשה להיתר שקדמה לה, מוטל נטל ההוכחה על מבקש ההיתר, דהיינו על התובע, להוכיח כי התקיימו התנאים למתן ההיתר [עניין Flacks, פסקה 5]. לשם כך, על התובע להוכיח כי מתקיימים שלושה תנאים מצטברים:
א. הוכחת קיומה של אחת העילות להמצאה אל מחוץ לתחום המצויות בתקנה 500 לתקנות [כיום, בתקנה 166 לתקנות החדשות]. רף ההוכחה הנדרש כאן הוא של "תביעה הראויה לטיעון" שהינו נמוך ממאזן ההסתברויות. יצוין כי רשימת העילות היא רשימה סגורה וכי יש לפרשן בצמצום נוכח הגישה הזהירה בה יש לנקוט כלפי בקשה למתן היתר להמצאה מחוץ לתחום [עניין Flacks, פסקה 3].
ב. הוכחת קיומה של עילת תביעה טובה לגופו של עניין. רמת ההוכחה הנדרשת כאן אף היא נמוכה למדי והתובע נדרש אך להוכיח כי התביעה מעלה "שאלה רצינית שיש לדון בה", קרי תביעה שאינה תביעת סרק או תביעה טורדנית [רע"א 7205/12 אקולין טכנולוגיות (98) בע"מ נ' EAZ PRODUCTS INC DRI (11.9.2014)].
ג. על התובע להראות כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדיון בתביעה. שאלת הפורום הנאות תיבחן לפי שלושה מבחנים: מבחן מירב הזיקות; מבחן ציפיותיהם
--- סוף עמוד 8 ---
הסבירות של הצדדים באשר למקום ההתדיינות; מבחן השיקולים הציבוריים [רע"א 1785/15 ALISON TRANSPORT INC נ' COSCO CONTAINER LINES CO LTD (15.7.2015)].
עד כאן, בתמצית, המסגרת לדיון.
11. נפתח בשאלת קיומן של עילות ההמצאה. פסיפיק טוענת כאמור לארבע עילות המצאה.
א. העילה הראשונה לה פסיפיק טוענת היא זו שבתקנה 500(4) לתקנות, הקובעת:
"(4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה:
(א) החוזה נעשה בתחום המדינה;
(ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו, מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה;
(ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא;"
פסיפיק מפליגה בהסברים ארכניים על מנת לנסות לשכנע בקיומם של אחד או יותר מהמקרים המנויים בתקנה האמורה, וחוזרת שוב על טענות בדבר קיומה של נציגה בלעדית, סורפול, טענות שכבר הוכרעו ונקבע כי לא הוכחו די הצורך, אלא שבענייננו למעשה, לא ניתן לחלוק על העובדה הפשוטה כי כלל אין חוזה או התקשרות חוזית בין פסיפיק למי מהנתבעות.