36. לאור האמור מסקנתי היא כי מבין שלושת ההסכמים, הסכם המכר השלישי הוא ההסכם היחידי התקף והמחייב. הוראות הסכמי המכר הקודמים בטלות, ומכאן שבחתימתם על הסכם השלישי ויתרו הצדדים על טענות להפרות ההסכמים הקודמים ככל שבוצעו. לפיכך, משקבלתי כי ההסכם השלישי הוא התקף והמחייב אדון אך ורק בהסכמות הצדדים לפי הסכם זה, ובהפרות הנטענות של הסכם זה.
האם בייטלר הפרו את הסכם המכר עם בלס?
37. בלס טוען בכתבי הטענות שלו לשלוש הפרות הסכם על ידי בייטלר, שכולן מתייחסות לאי תשלום התמורה במועד: הפרה אחת היא אי תשלום חלק מהתשלום הראשון והכוונה לתשלום 450,000 ₪ שהיה עליהם להעביר לרשות המיסים; השנייה היא סירוב לקבל את החזקה בדירה והימנעות לשלם את התשלום השני על סך 200,000 ₪, שהיה עליהם לשלם במועד המסירה; והשלישית היא אי תשלום יתרת התמורה בסך 1,000,000 ₪, שהיה עליהם לשלם במועד העברת הזכויות על שמם.
אי תשלום 450,000 ₪ לרשות המיסים
38. בסעיף 8.3 להסכם המכר קבעו הצדדים כי סך של 450,000 ₪ מהתשלום הראשון (1,800,000 ₪) ישולם ישירות לרשויות המס, נגד שובר לתשלום מקדמת מס שבח שימציא בלס בהתאם לתיקון מס' 70 לחוק מיסוי מקרקעין. סכום זה היה אמור להיות משולם לפי ההסכם במועד שבו נרשמה הערת האזהרה לזכות בייטלר (18.12.2015; נ/1) ונגד שובר מקדמת מס שבח.
39. הסכום, כאמור, לא שולם לרשות המיסים מאחר שלא עלה בידי בלס להציג שובר כנדרש בהסכם. בלס טוען כי היתה לו מחלוקת עם רשות המיסים ולכן לא הונפק לו שובר לתשלום כפי שהוסכם בהסכם המכר, וכשהביא לפני בייטלר את המחלוקת שלו עם רשויות המס הם סירבו לסייע לו בפתרון הבעיה ועמדו על קיום ההסכם כלשונו, כך למשל, לפי הנטען הם סירבו להתלוות אליו לרשות המיסים, ולשלם ישירות לרשות המיסים את הסכום לפי ההסכם.
40. בייטלר לא חלקו על עובדות אלה אבל טענו כי פעלו לפי לשון הסכם המכר. לטענתם, הם התעקשו לשלם לרשות המיסים רק נגד שובר הנוגע למכירת הדירה, "על מנת להבטיח את היכולת לרשום את הדירה על שמם מבלי שיהיו תלויים בתשלומי מס על ידי בלס". כך פעלו לדבריהם לאור עצת בא כוחם, ו"לא הסכימו למנגנונים אחרים אלא רק למנגנון הקבוע בחוזה אשר הבטיח כי כספי המס ישולמו על ידם ישירות לרשויות המס" (סעיף 52 לסיכומי בייטלר). לטענתם הם חששו ממצבו הכלכלי של בלס ומחובות שלו לרשות המיסים, ולכן הסכימו לשלם רק נגד שובר מתאים שלטענתם יבטיח את רישום זכויותיהם לכשתושלם הרכישה. על כן, משלא הומצא להם השובר, נמנעו לשלם לו בדרך אחרת.