48. הגם שקשה 'להשתחרר' מהרושם כי בייטלר היו יכולים לנסות לפעול אחרת כדי להגיע לתוצאה שעשויה היתה להביא להסדר עם רשויות המס ולהבטיח את רישום הדירה על שמם, אין בכך כדי לקבוע שמדובר בהפרת חובת תום הלב. כאמור, זכותם החוזית, עליה עמדו מבעוד מועד לקראת כריתת ההסכם ((סעיף 8.3 להסכם) נועדה להבטיח את רישום הדירה על שמם ללא חשש מפני נושי בלס, והתרשמתי כי הוא חשש אמיתי ולא נולד בחלל ריק. לכך אוסיף כי גם בלס לא תרם לביטחון של בייטלר. בלס יכול היה להציג טופס מרשויות המס כי התשלום על הדירה יבוצע בהתאם לפקודת מס הכנסה ולהשיג פטור מתשלום מס שבח (טופס 50), אולם את זאת לא עשה ככל הנראה עקב חובות למס הכנסה. רק ביום 3.5.2016, חודשים לאחר שהגיש את התביעה, הציג את טופס הפטור ממס שבח שיכול היה למנוע את הסכסוך מלכתחילה (נספח 8 לתצהיר בלס). בעניין זה ראו את עדותו של עו"ד אלימלך, שאמר כי ככל שבלס היה משיג את השובר או את טופס 50 בדבר פטור ממס שבח, היו בייטלר מסכימים להעביר את התמורה לרשות המיסים על אף שההסכם לא קוים כלשונו (בעמ' 152 לפרוטוקול).
49. לפיכך, התרשמתי כי בנסיבות אלו היו בייטלר רשאים לעמוד על זכותם החוזית כי התשלום בסך 450,000 ₪ שהוא חלק מהתשלום הראשון ישולם רק נגד שובר של רשות המסים, המבטיח את האפשרות לרישום זכויותיהם, והתנהגותם אינה מהווה חוסר תום לב בקיום חיובים ולא הפרת חוזה. עם זאת, כפי שכבר ציינתי התנהגותם תרמה להתנהלות ולמחלוקות שהגיעו לבית המשפט, וניתן היה לצפות שגם הם יפעלו למציאת פתרון כדי שיוכלו לשלם את התשלום בהתאם להסכם.
50. טרם סיום חלק זה של ההחלטה ראיתי לציין כי תוך כדי עדות עו"ד משה שלום, שייצג את בלס בשלב כלשהו בעיסקה דנא, הציג עו"ד שלום שובר לתשלום מס שבח מיום 14.4.2015 בעניין הדירה מושא הדיון ובגין העסקה בין הצדדים (מוצג ת/1; עמ' 137-136 לפרוטוקול 27.2.2019). לכאורה נראה כי שובר זה יכול היה למנוע את המחלוקת בין הצדדים, שכן השובר הונפק טרם פרוץ הסכסוך בין הצדדים, ונראה לכאורה כי תשלומו יכול היה לסיים את הסכסוך בסמוך לתחילתו. אלא שלטענת בייטלר קיומו של שובר זה לא היה בידיעתם "בזמן אמת"; לטענת ענבל השובר הוצג להם רק לאחר הגשת התביעה במסגרת משא ומתן בין הצדדים (עמ' 207-204 לפרוטוקול 23.6.2019), ואודה כי גם לי לא ברור פשר השובר וכיצד הוצג 'לפתע' על ידי בא כוח בלס רק במהלך החקירה הנגדית (עמ' 137-135 לפרוטוקול 27.2.2019). אני מקבלת אפוא את טענת בייטלר כי השובר לא הוצג להם בזמן אמת, שכן זיכרו נעדר גם מכתבי הטענות של שני הצדדים, והרי אין כל מחלוקת בין הצדדים כי במס שבח לא הסכימו להנפיק לבלס שובר, והפנו אותו למס הכנסה.
להזכיר בהקשר זה כי גם לטענת בלס הוא הצליח להשיג שובר פטור ממס שבח בגין העסקה (טופס 50) רק ביום 3.5.2016 (ראו סעיפים 12-8, ו-17 לתצהירו); לא ברור אפוא מניין השובר למס שבח בגין העיסקה, בכל מקרה בלס לא נתן לכך תשובה ולא ניתן הסבר גם לשאלה מדוע שובר זה, שיכול היה לכאורה למנוע את המחלוקת בין הצדדים, לא הוצג לבייטלר בעת שהונפק; וגם אין הסבר מדוע 'התגלה' לפתע בעת חקירת בא כוחו. לשאלות אלה לא ניתנה כאמור תשובה, ולבלס הפתרונים.