83. בעניין החיפוי החיצוני של הבניין קבע המומחה כי יש לקבל את טענת בייטלר לאי התאמה במעטפת החיצונית של הבניין המהווה רכוש משותף. המומחה מצא כי יש הבדלי גוון חריגים באריחי חיפוי החזית בין הקומה העליונה לבין יתר הקומות "באופן המהווה מפגע ויזואלי חריג למעטפת הבית המשותף". לדבריו תיקון הליקוי דורש פירוק אריחי החיפוי החריגים בשטח מעטפת הבניין והתקנת אריחים בגוון הנדרש, בעלות מוערכת של 40,000 ₪ (עמ' 63 לחוות דעת המומחה).
84. כך, לפי ממצאי המומחה אותם אני מקבלת יש לבייטלר בעניין זה זכות תביעה אישית מכוח בעלותם בחלקים בלתי מסוימים ברכוש המשותף (סעיף 55(א) לחוק המקרקעין).
לציין כי זכות התביעה של בייטלר קיימת למרות שיש להם רק חלק יחסי ובלתי מסוים ברכוש המשותף, ובפרט במעטפת הבניין, ולמרות שהם אינם מייצגים את כלל דיירי הבניין. לפי ההלכה הפסוקה מתאפשר למקצת הדיירים בבית משותף להגיש תביעה בגין פגיעה ברכוש המשותף, זאת תוך הבחנה בין מקרה בו מקצת הדיירים תובעים פיצוי כספי בגין הליקויים ברכוש המשותף, ובין מקרה בו מקצת הדיירים התובעים תיקון בעין של הרכוש המשותף. נקבע כי במקרה בו מבוקש פיצוי כספי יש לפצות את מקצת הדיירים לפי חלקם היחסי ברכוש המשותף, ואילו במקרה האחר מוטלת על המוכר/קבלן חובה לתקן את הליקויים ברכוש המשותף במלואם, ולא רק בחלקם היחסי של הדיירים שתבעו (ע"א 559/87 חשאי נ' רונן, פ''ד מו(1) 229 (1991); ע"א 1772/99 זלוצין נ' חברת דיור לעולה בע"מ, פ''ד נה(4) 203 (2001);ע"א 7799/01 ברזילי נ' שרביב בע"מ, פ''ד נו(5) 725 (2002)). לציין כי בהמשך התפתחה ההלכה ונקבע כי גם במקרה בו מקצת הדיירים תובעים פיצוי כספי כדי לכסות את עלות תיקון שכבר בצעו ברכוש המשותף, יאפשר בית המשפט את מלוא הפיצוי לתובעים ולא רק פיצוי לפי חלקם היחסי ברכוש המשותף (ע"א 4720/10 אקרילית השקעות 1997 בע"מ נ' נציגות הבית המשותף רח' נורית (16.4.2012), להלן: "עניין אקרילית"). לציין כי על הלכה זו נמתחה ביקורת בספרות (ראו את תמצית עמדותיהם של מיגל דויטש ואיל זמיר בפסקה 20 לפסק הדין בעניין אקרילית) ביקורת שקיבלה תמיכה מסוימת מפי כבוד השופט פוגלמן שאמר בעניין אקרילית כי "להשקפתי, ראוי ליתן להערות האמורות משקל של ממש" (פסקה 21 לפסק הדין), ואולם סופו של דבר שבית המשפט לא ראה לסטות מההלכה, וזו נותרה בעינה שכן בקשה לדיון נוסף נדחתה (דנ"א 3420/12 בלגד נכסים בע"מ נ' נציגות הבית המשותף ברחוב נורית 19א' חיפה (3.6.2012)), אך נאמר כי "לא מן הנמנע כי בעתיד ישוב בית משפט זה ויידרש, במידת הצורך, לשאלות אלה במסגרת הליך אחר" (שם, בעמ' 7)). אך לסכם את הדברים - אין מחלוקת כי מקצת דיירי בניין משותף רשאים להגיש תביעה בגין הפגיעה ברכוש המשותף גם אם אינם מהווים גוף מייצג של הבניין לגבי הרכוש המשותף, והשאלה שלגביה יש מחלוקת מסוימת היא איזה פיצוי יינתן להם ככל שהם מבקשים פיצוי כספי.