85. לבייטלר יש אפוא זכות תביעה לפיצוי בגין הליקויים בחזות הבניין לפי חלקם היחסי ברכוש המשותף. ואולם כבר ציינתי כי הדירה טרם נמסרה ולכן הזכות לפיצוי כפופה לכך שבלס רשאי לתקן את הליקויים עליהם הצביע המומחה, זאת כאמור גם לאור ההסכמה הדיונית כי תקופות הבדק והאחריות מתחילות לאחר מסירת הדירה, ובהתאם לחוק חייבים בייטלר לאפשר לבלס לתקן את הליקויים שאותם ניתן לתקן (סעיף 4ב לחוק המכר דירות).
מכפיל חניה לא תקין
86. בייטלר טענו כי החניה שהוצמדה לדירה שנבנתה באמצעות מתקן חניה דו-קומתי אינה תקינה, ולא ניתן להשתמש בה. בבדיקה שערך במקום מצא המומחה כשל בתפקוד מתקן החנייה, אך נמנע מלהכריע מה מקור הכשל, מתי התרחש, ומי אחראי לו. לממצא זה של המומחה השיב בלס כי מתקן החניה היה פעיל ותקין ביום 13.10.2015, בו ניתן טופס 4 וניתן היה למסור את הדירה (סעיף 94 לסיכומי בלס), אך במשך הזמן התקלקל. לתמיכה בעמדה זו צירף בלס מסמך של מר רוני גיאת מיום 8.10.2015, שציין כי בדק את מתקני החניה בבניין ומצא שהם תקינים וללא תקלות בטיחות, וכן צירף תצהיר של מר גיאת המאשר את האמור (המסמכים צורפו לבקשה מיום 20.10.2017). מכל מקום הדגיש בלס כי ככל שבית המשפט יקבע כי יש לאכוף את ההסכם, הוא מתחייב למסור את הדירה כשאביזריה תקינים, לרבות חניה תקינה ופעילה, וגם ציין כי ממילא בעת הגשת סיכומי התשובה כבר הותקן מתקן חניה חדש ותקין (סעיף 85 לסיכומי התשובה).
87. לא ראיתי מקום להכריע מי אחראי לכשל במתקן החניה, שכן לא מצאתי כי יש חשיבות לשאלה אם מתקן החניה היה תקין במועד בו ניתן היה למסור את הדירה. בעניין זה אני מקבלת את עמדת בלס כי לאור ההסכמה הדיונית בין הצדדים, ומשהוסכם כי תקופת הבדק והאחריות תחל רק ממועד מתן פסק הדין (ככל שיורה בית המשפט על אכיפת ההסכם), הרי שממילא בלס חייב למסור מתקן חניה תקין במועד המסירה המעודכן. לכן, אין לי אלא לקבוע כי על בלס חובה למסור לבייטלר את מתקן החניה תקין ומתפקד ולא ראיתי לדון בהקשר זה האם הופר החוזה עקב כשל במתקן החניה.
ניסיון של בלס למכור את הדירה
88. נוסף לשלל הטענות להפרת הסכם המכר, טענו בייטלר כי בלס הפר את ההסכם עת ניסה למכור את הדירה בלי ידיעתם לפני שהגיש את התביעה. לטענתם הדבר נודע להם "הן ממתווך אשר סיפר לנו כי הראה את הדירה והן מפרסום שביצע בלס באתר "יד 2"", ולתמיכה בטענתם צירפו העתק מפרסום המודעה באתר יד 2 (נספח 18 לתצהיר ענבל), וטענו כי הצילומים המופיעים במודעה תואמים את הדירה מושא התביעה. בלס הכחיש את הטענה וטען כי פרסם באתר יד-2 את הדירה הפרטית שבבעלותו הנמצאת בבניין באותה קומה, והיא זהה כמעט לחלוטין לדירה מושא התביעה. כמו כן טען כי לא עשה את המיוחס לו שהרי ממילא לא ניתן לעשות כן מחמת הערת אזהרה לזכות בייטלר וגם כי בידם ייפוי כוח בלתי חוזר המאפשר להם לבצע פעולות לשם השלמת הרכישה ותפיסת החזקה בדירה.