94. ובענייננו אני סבורה כי יהיה זה צודק לקבוע שלתמורה שעל בייטלר לשלם יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, לפי מועדי התשלום בהסכם המכר אליהם אתייחס להלן. קביעה זו מבוססת על הזמן הרב שחלף מאז החל הסכסוך בין הצדדים (כתב התביעה הוגש כאמור בחודש פברואר 2016), ועל העובדה כי הכסף שהיה על בייטלר לשלם כתמורה היה במשך כל השנים בידיהם, והם היו חופשים לעשות בכסף לפי שיקולם ולהשקיע בכל דרך שירצו כדי לנסות לשמור על ערכו. לכך רק אוסיף כי ברור לצדדים שלא ניתן לגשר על פערי הזמן אלא בנסיון למזער נזקים ולכן גם הוסכם עליהם שעד החלטה בתיק זה תושכר הדירה ופירותיה יועברו לפי הסכמתם – רוצה לומר כי לצדדים ברור שאין לדבוק בקרן אלא יש לכסף שלא מומש ערך כלכלי והוא היה בידי בייטלר.
עוד אוסיף כי במסגרת שיקולי הבאתי גם את התרשמותי אליה כבר התייחסתי כי לשני הצדדים מידה של אחריות לסכסוך ביניהם ושני הצדדים תרמו להסלמה שלו.
נוסף על כך, ראיתי לנכון לתת משקל גם לקביעתי כי אף אחד מהצדדים לא הוכיח כי הצד השני סירב לקיים את הסכם המכר – בלס לא צלח את רף ההוכחה הדרוש כדי להוכיח כי בייטלר סירבו לקבל את הדירה, ומנגד בייטלר לא הוכיחו כי בלס סירב למסור את הדירה לידיהם. כלומר, שני הצדדים לא הוכיחו מדוע לא קוים ההסכם, ודאי לאחר קבלת הפטור ממס שבח מיום 3.5.2016 אשר פתר את המחלוקת בעניין התשלום לרשות המיסים. לכן, הבאתי בשיקולי גם את קביעותיי לעיל כי הפרת ההסכם של בלס מסתכמת באיחור במסירת הנכס, וכי לא האיחור הוא שגרם לסכסוך ולהליך משפטי דנא ולהתמשכותו של ההליך, שכן במשך חודשי האיחור במסירה נמנעו בייטלר מלנקוט בצעד כלשהו עקב האיחור ואפילו כשניתן היה למסור את הדירה, וזו לא נמסרה, נמנעו הצדדים מלפנות לבית המשפט.
מסקנתי היא אפוא כי יש להורות על אכיפת ההסכם, אך לצד זאת יש להתחשב גם בנסיבות ענייננו שמשיקולי צדק ראוי לקבוע כי התמורה החוזית שעליה התחייבו בייטלר בהסכם המכר ואותה טרם שילמו, תישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד שבו היה עליהם לשלם את התשלומים לפי ההסכם עד התשלום בפועל. כאמור, אין מדובר בהחלטה עונשית אלא בנסיון לשמור על ערך הכסף, מטרה ראויה והגונה בנסיבות תיק זה.
95. הוראות לעניין אכיפת הסכם המכר - בהתאם להוראות הסכם המכר אני קובעת כי הצדדים ישלימו את חובותיהם בהסכם באופן הבא:
תשלום ראשון - סכום של 450,000 ₪ שהיה על בייטלר לשלם ישירות לרשות המיסים (סעיף 8.3 להסכם) ישולם לבלס באופן מידי, זאת מאחר שהפטור ממס שבח שנתקבל ביום 3.5.2016 מייתר את הצורך להעביר תשלום לרשות המיסים. מאחר שלפי הוראות הסכם המכר היה אפשר לשלם את התשלום המהווה חלק מתשלום התמורה, כבר ביום 3.5.2016 עת ניתן הפטור ממס שבח, אני מורה כי הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד עד התשלום בפועל, ואני מורה כי הסכום ישולם לאלתר ולא יאוחר מ-20 ימים ממתן פסק הדין.
תשלום שני - סכום של 200,000 ₪, גם הוא חלק מהתמורה, שאמור להיות משולם כנגד קבלת החזקה בדירה (סעיף 8.4 להסכם המכר) ישולם לבלס באופן מידי ולא יאוחר מ-20 ימים מיום מתן פסק הדין. מאחר שניתן היה לבצע את מסירת הדירה כבר ביום 13.10.2015, בעת שהתקבל טופס 4, הרי שהתשלום השני יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13.5.2015 ועד התשלום בפועל כשאני מורה כי תשלום זה יהיה תוך 20 ימים ממתן פסק הדין.
בהתאם לקביעה זו תועבר החזקה בדירה לבייטלר באופן מידי נגד התשלום השני. ככל שהדירה מושכרת בהתאם להסדר הדיוני בין הצדדים ימשיכו בייטלר לקבל את דמי השכירות מאותו מועד; ואולם העברת החזקה תתבצע לא יאוחר מ-20 ימים מעת מתן פסק הדין ונגד התשלום כאמור.
התשלום השלישי - יתרת התמורה היא בסך של 900,000 ₪, שכן בחודש מרץ 2015 בייטלר הסכימו להקדים לבלס חלק מהתשלום על חשבון יתרת התמורה, וכך שולמו 90,000 ₪ תוך שהוסכם כי מיתרת התמורה יופחת סכום של 100,000 ₪ (נספח 15 לתצהיר ענבל). לכן, יתרת התמורה שנותרה היא 900,000 ₪ ולא 1,000,000 ₪ כפי שנקבע בהסכם. סכום זה ישולם לבלס בעת רישום הזכויות בדירה על שם בייטלר, בהתאם לקבוע בסעיף 8.5 להסכם המכר. מאחר שהמועד לתשלום סכום זה היה בסוף חודש ינואר 2016, עת נתקבל טופס האיכלוס המאפשר רישום, הרי שכל שנותר לבצע לפי הוראות הסכם המכר היה לרשום את הדירה על שם בייטלר בכפוף לתשלום התמורה (סעיף 47 לתצהיר משלים של בלס; סעיף 28(ג) לסיכומי בלס), סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2016 ועד מועד הרישום ולא יאוחר מ-30 ימים ממועד פסק הדין.
בהתאם לקביעתי זו על בלס לרשום את הדירה על שם בייטלר תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין, בכפוף להמצאת האישורים הנדרשים על ידי בייטלר. במקביל לרישום הזכויות על שם בייטלר אני מורה כי בייטלר ימחקו את השעבודים שקיבלו כבטוחות על נכסים שבבעלות בלס (לרבות על הנכס ברחוב רוני בתל אביב). ברור כי ככל שהמניעה לרישום תהא של הטאבו – לא תחשב תוספת הימים לחובתו של מי מהצדדים; התשלום והרישום, אפוא, תוך 30 ימים מעת פסק הדין.