ת״ע 51395-06-16 האח נ׳ פלוני - התנגדות לצו קיום צוואה ת"ע 11600-06-16 פלוני נ' האח - בקשה למתן צו קיום צוואה
ת: למי?
ש: לאחיה.
ת: זה אני לא יודע (לא ברור) (ע' 65, ש' 22-15).
75. למותר לציין שהמבקש אישר שידע על צוואת האח לפני עריכת הצוואה הנוטריונית (תמליל ב', ע' 65, ש' 5), אך מיד אח"כ טען כאמור את ההיפך הגמור. נזכיר עוד שבתצהירו ציין המבקש ששמע מהמשיבה שאחיה חומד רק בכספה, ובחקירתו ציין : "בגלל זה היא שינתה את הצוואה נראה לי" (שם, ע' 60, ש' 39).
76. על כך יש להוסיף, שמחקירתו של המבקש לא עלה אף לא תיאור אחד שילמד על קרבה בינו לבין המנוחה באופן שיצדיק את המהפך הנטען ברצונה. ניכר היה שהמבקש לא ידע להאריך לגבי הקרבה ביחסיהם:
ש: כן. אבל אליה היה לך סנטימנטים מיוחדים, קראו לה ]פלונית[, כמו לאמא.
ת: יכול להיות, קראו לה ]פלונית[, על שם אמי, והערכתי אותה, וכיבדתי אותה, כמו כולם. (תמליל
ב', ע' 2, ש' 24; ע' 34, ש' 19 ואילך; ע' 36-35; ע' 40, ש' 28).
במקום אחר ציין במידה של יובש:
"היתה יושבת בכורסה, היתה מחייכת, י]פלוני[, נשרפה לי נורה, ]פלוני[ נשרף ליי, אז הייתי נותן לה את השירות והולך" (תמליל ב', ע' 6, ש' 9).
מחקירתו עלה עוד שהמבקש אינו זוכר את מועד פטירת המנוחה (תמליל ב', ע' 2, ש' 35; ע' 3); הוא לא נכח בהלוויה (ע' 3, ש' 6) ולא ביום ה- 30 (שם, ש' 22); כשביקש לטעון שהיו לה תלונות כלפי המוסד, ציין: "לא יודע, אין לי מושג מה שהיא היתה מבקשת, לא היו נותנים לה" (תמליל ב', ע' 4, ש' 8).
77. לסיכום, יש מקום לסברה שהמבקש ידע על קיומה של צוואת האח, שנחתמה אך כ - 3 חודשים קודם לכן. לא עלה בידיו להניח דעתו של בית המשפט שהוראות הצוואה הנוטריונית, המנוגדות להוראות צוואת האח, הן פרי רצונה של המנוחה, או להצביע על אותות בעולם המעשה המלמדים על שינוי דעת קיצוני של המנוחה ורצונה להדיר את אחיה מעזבונה.
לסיכום ביניים
78. הפגמים הצורניים משקפים ספק גדול לגבי נסיבות עריכת הצוואה והן לגבי רצונה של המנוחה. יתירה מכך, לא עלה בידי המבקש לסתור את האפשרות שהצוואה הנוטריונית נחתמה שנה לפני המועד שנקוב באישור
ת״ע 51395-06-16 האח נ׳ פלוני - התנגדות לצו קיום צוואה ת"ע 11600-06-16 פלוני נ' האח - בקשה למתן צו קיום צוואה
הנוטריוני, ואף לפני צוואת האח. נשללה טענת הנוטריון לפיה תיקן בכתב-יד את תאריך הצוואה, האסור ממילא בדין, במועד החתימה על הצוואה. יש מקום לסברה, המבוססת, שהנוטריון, או מי מטעמו, תיקן את התאריך שעל גבי הצוואה שהוגשה לרשם לענייני ירושה, בדיעבד ולאחר מעשה. הנוטריון מנע מבית המשפט במפגיע לרדת לחקר העניין עת בחר להשחיר את המספרים הסידוריים שבספר הנוטריון, לשנת 2015, והן לשנת 2014. הוא נמנע עוד במפגיע מלקיים את הוראות הדין הדווקניות שנועדו לבסס את האמון בעבודתו, מעולם לא החזיק ספר צוואות והשמיט מהאישור הנוטריוני את ציון שכר הטרחה שגבה עבור שירותיו, בניגוד לדין. המחאת המנוחה לכאורה, לא מולאה על ידיה, למעט חתימתה לכאורה.
79. בית המשפט הוסיף ובחן נסיבות נוספות שמעבות את עננת הספקות בענייננו. ניכר בעיני בית המשפט שהמבקש והנוטריון הכירו זה את זה, וניסיונותיהם של השניים להסתיר את ההכרות ביניהם, אך חיזקה סברה זו. לבית המשפט יש עוד יסוד להאמין שהמבקש פגש בנוטריון בתוך המוסד במועד החתימה על הצוואה. בית המשפט שוכנע עוד מתשובותיו של המבקש, שידע על עשיית הצוואה מראש - בניגוד לגרסתו - והוא אישר שנתן למנוחה צילום מתעודת הזהות שלו, או את מספר ת"ז שלו, לשם עריכת הצוואה. הספקות התחדדו עוד יותר נוכח העובדה שמעשה הצוואה הנוטריונית עומד בניגוד מובהק לעובדה שהמנוחה חתמה על צוואת האח כ - 3 וחצי חודשים קודם לכן. מחקירת המבקש עלה שיש מקום להניח שידע גם על צוואת האח. מנגד, לא עלה בידיו להצביע על נסיבות או אותות כלשהם מהם אפשר ללמוד על שינוי קיצוני ברצונה של המנוחה או על אירוע שהביא אותה לפעול במפגיע בניגוד לציוויה לאח. נסיבות אלה מחזקות את בית המשפט בקביעתו דלעיל, שעל בסיס הוראות סעיף 25(א) לחוק הירושה, תלוי ועומד ספק של ממש, האם הצוואה "משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה". גם בהנחה שמתקיימים בענייננו "מרכיבי היסוד בצוואה", אין לקבוע שמן הדין לקיים את הצוואה חרף הפגמים הצורניים.
80. לשם השלמת התמונה, נתייחס להלן בקצרה לעילות וטענות נוספות שהועלו ע"י הצדדים.
השפעה בלתי הוגנת
81. סעיף 30(א) לחוק הירושה מורה כי "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה".
הדין אינו מכוון להשפעה של מה בכך כי אם לכזו שיש בה לשלול את רצונו החופשי של המצווה - "]...[ שאינה השפעה שגרתית מעשה יום יום, אלא השפעה שיש בה מרכיב של אי-הגינות על פי המושגים החברתיים והמוסריים שלנו" (שוחט, פינברג ופלומין - "דיני ירושה ועזבון", סדן, התשע"ד - 2014, 124, והאסמכתאות המובאות שם). הצוואה עלולה להיפסל אך "אם יוכח כי לא נעשתה על פי החלטה עצמאית ובלתי תלויה של המצווה" (שם, 126 והאסמכתאות שם).