82. בהלכת מרום, העמיד בית המשפט העליון העמיד מבחני-משנה שיש בהם לסייע באיתור השפעה בלתי הוגנת, כזו שיש בה לשלול את רצונו החופשי של המצווה כאמור - מבחן העצמאות; מבחן הסיוע; מבחן הקשר עם בני-אדם אחרים ומבחן נסיבות עריכת הצוואה (דנ"א 1516/95 מרום ני היועץ המשפטי לממשלה (פ"ד נב(2) 813, 864; להלן - ״הלכת מרום״). מבחני המשנה נועדו לבסס תלות ממשית של המצווה בנהנה - תלות "מקיפה ויסודית" המגיעה כדי שלילת רצונו החופשי של המצווה (שם, 830).
83. נציין בתמצית שהמנוחה לא הוגדרה כסיעודית ולא נזקקה להשגחה או טיפול סיעודי (ר' עדות המנהלת, ע' 35, ש' 30-25; ע' 36) היא זכתה לסיוע משך כל שעות היממה מצוות המוסד, שאף טיפל בעת הצורך במצבים רפואיים. בחודשים האחרונים טרם אשפוזה בעקבות שבירת האגן, נפלה כמה פעמים והסתייעה בצוות המקום, אותו יכולה להזעיק בכל עת באמצעות לחצן מצוקה.
84. כמו כן היתה זכאית לשעות מטפל/ת שבועיות מטעם הביטוח הלאומי. מהמסמכים שהתקבלו מטעם המוסד עולה שבישיבת צוות מיום 22.10.15 צוין שהמנוחה ״מקללת ומגרשת מביתה כל מי שמגיע לסייע. עבדו אצלה עשרות מטפלות וכל פעם רוצה להחליף את המטפלת בטענות שווא״ (עי 13 לאגד המסמכים). במהלך 2015 החליפה בממוצע 8 מטפלות בחודש (שם, עי 29) ולפחות שתי חברות סיעוד (ע' 14-16). גם מסיכומי האשפוז עולה שהמנוחה לא שיתפה פעולה וסרבה לערוך בדיקות או לקבל טיפולים מתאימים.
85. בסיכום אשפוז ביום 6.10.15 (ע' 21 לאגד המסמכים) צוין שהמנוחה "עקשנית" ואינה משתפת פעולה. בסיכום ההערכה עולה הסברה שסובלת מהפרעת אישיות (שם, ע' 22). בייעוץ גריאטרי מיום 3.11.15 צוין שאינה מעוניינת לענות על שאלות (ע' 30). ברישומים של המוסד צוין עוד שהמנוחה ״חצופה״ (ע' 55), ״מסרבת לקבל אחות״, ״לא נותנת לבדוק״, ״גירשה אותנו״.
הסימוכין מציירים תמונה של אישה עיקשת, שאינה תמיד נעימה ומקשה על עבודתם של הצוות הסובב אותה. בכל הסימוכין האמורים אין כל זיקה למבקש. רק במספר רישומים מועט מצוין שהמנוחה בקשה למסור למבקש לתקן את המזגן (ע' 41), או שימסרו לו שלא יגיע לתקן (ע' 54). בית המשפט איתר רק מקרה מתועד אחד בו צוין שהמנוחה לא הסכימה לקבל אחות להורדת תחבושת, והמבקש ״תיווך״.
86. המנהלת ידעה לספר בחקירתה על מקרה בודד בו המנוחה ״ניגשה אליי למשרד וביקשה לתאם לה, שאדון ]פלוני[ יתלווה אליה לקופ״ח, באחת הפעמים אישרתי לה את זה, היא לא אישרה ששום מטפלת אחרת תבוא איתה״ (ע' 35, ש' 3-1).
87. לאור המידע המופיע בתיק המוסד, המנוחה אכן החליפה מטפלות באופן תדיר אך הדברים רחוקים לשקף טיפול בלעדי של המבקש במנוחה או ניסיון מצדו לכפות עצמו על המנוחה או על הצוות המטפל. ממזכר שכתבה המנהלת (ע' 60 לאגד המסמכים) צוין שהמנוחה נפלה ביום 24.10.15 ואושפזה בבית החולים רמב"ם. לדבריה, הרופא במקום התקשר למבקש בשעה 04:30 לפנות בוקר, לבקש בשם המנוחה שיגיע לביה"ח. ניכר שהמבקש לא פעל על דעת עצמו, והתקשר למנהלת לשם קבלת הוראות ואף ביקש רשותה להיכנס לחדרה של המנוחה לקבל חפצים אישיים שביקשה ממנו. התנהגות זו לצד הסימוכין עליהם עמדנו לעיל, אינה מתיישבת עם