ת״ע 51395-06-16 האח נ׳ פלוני - התנגדות לצו קיום צוואה ת"ע 11600-06-16 פלוני נ' האח - בקשה למתן צו קיום צוואה
המיוחס למבקש ואינה מאפיינת ניסיון להשתלט את רצונה של המנוחה. מצאתי עוד שעדות המבקש התיישבה עם מסקנה זו ועם הסימוכין האמורים, ומכלל הדברים עולה שהמוסד נעזר במבקש וביחסיו הטובים עמה על רקע יחסה השלילי לרבים מהצוות, אף שלא היה זה חלק מובהק מתפקידו: (ר' חקירת המבקש, תמליל ב', ע' 33, ש' 35 ואילך; וגם ע' 43, ש' 18-7; וגם ע' 49, ש' 14 ואילך; ע' 53, ש' 19 ואילך; ע' 55-54; ור' חקירתו החוזרת ע' 69, ש' 19 ואילך).
88. המסקנה המתבקשת היא שמן הראיות שלפניי לא הוכחה התקיימות מבחני העצמאות, הסיוע, ומבחן הקשר עם בני-אדם אחרים.
נסיבות עריכת הצוואה
89. נסיבות עריכת הצוואה הן עקב האכילס בטיעוניו של המבקש. כפי שהארכנו לעיל, אלו אפופות ערפל. גם הפגמים הצורניים כמובן מטילים צל כבד על נסיבות עריכת הצוואה. כאמור, המבקש לא זימן את העד השני לצוואה בעדים, אשר לפי המועדים הנקובים בצוואה ובצוואה בעדים נחתמו באותו היום. אין אפוא בפניי בית המשפט עדות מהימנה לגבי רצונה של המנוחה באותו מועד נטען. אמנם הנוטריון ציין בתצהירו שהמנוחה היא שפנתה אליו, הוא הגיע לדירתה, לא שאל כיצד הגיעה אליו או מיהו המבקש לו מבקשת לצוות עזבונה. לפי ראות עיניו היתה צלולה לגמרי. אך בנסיבות העניין אין להסתפק בעדותו של הנוטריון לעניין זה ללא סיוע ראייתי, שאינו בנמצא בענייננו. אי-זימון העד השני לצוואה פועל נגד המבקש שכביכול רצה להסתיר עדותו שאם היתה לטובתו בוודאי שהיה מזמנו.
הקלטת הביקור אצל המנוחה
90. המנוחה אושפזה ביום 24.10.15 בביה״ח רמב״ם בעקבות שבר באגן - אשפוז לאחריו לא יכולה היתה לשוב להתגורר במוסד ולפיכך הועברה למוסד סיעודי "]...[" ב]...[. במסמכי האשפוז צוין (ע' 1 לאגד המסמכים) שבמועד זה המנוחה התמצאה באופן חלקי במקום, ולא התמצאה בזמן. באשפוז שקדם בשבועיים לאשפוז האחרון (ביום 6.10.15) צוינה התמצאות חלקית בזמן ובמקום (שם, ע' 21). עוד צוין ש"ישנה ירידה בזכרון ]...[ קיימת גם הפרעה שיפטית ]...[ מספר ליקויים קוגנטיביים" (ע' 22).
91. מנהלת המוסד והעו"ס הצהירו שביום 24.11.15, מעט יותר מחודש טרם פטירת המנוחה, הגיעו לבקר את המנוחה במוסד הסיעודי, שם שמעו ממנה שהמבקש אכזב אותה ולא עמד בהבטחות השווא מצדו ושהיא מצרה על כך שחתמה על צוואה לטובתו. כמו כן, המנהלת הקליטה חלקים מהשיחה, שתומללו ב -3 תמלילים קצרים שצורפו לתצהירה ותצהיר העו"ס (מת/5, מת/8).
92. המנהלת העידה שהיה בליבה חשד למעשים לא תקינים מצד המבקש וביקשה לאששם (ע' 37, ש' 31-26). במפגש שמעה מהמנוחה על הצואה (ע' 41, ש' 29 ואילך; ע' 43, ש' 22; ע' 47, ש' 19 ואילך). לטענתה לא הגיעה