לצאת את ביתה באופן עצמאי וללא סיוע. כך נוכח התכלית שיש בתעודה הרפואית - להבטיח את גמירת דעתו של המצווה (ר' שוחט, 107-106, והאסמכתאות המובאות שם). כמובן שהנוטריון לא טרח לבקש אישור רפואי כנדרש.
הפער בין הצוואה בעדים לבין צוואה הנוטריונית
43. לפי גרסת הנוטריון, לאחר החתימה על הצוואה בעדים, בקשה ממנו המנוחה לערוך צוואה נוטריונית, או בלשונה, צוואה עם "כוכב אדום". הוא שב למשרדו והכין צוואה נוטריונית זהה לצוואה בעדים, ושב לבית המנוחה שם חתמה עליה בפניו. על אף ששתי הצוואות אמורות להיות זהות לשיטתו של הנוטריון, השוני ביניהן בולט כבר במבט ראשון.
44. סעיף 5 לצוואה בעדים, הוסף בכתב-יד על ידי הנוטריון:
"כל עוד אני בחיים ]פלוני[ יעזור לי כי אין לי משפחה".
לטענתו הוסיף את המשפט לבקשת המנוחה. להוראה זו אין תוקף חוקי, הואיל וצוואה אינה מטילה הוראות, או בת-תוקף בחייו של אדם. אך ככל שיש ממש בטענת הנוטריון לפיה הוסיף משפט זה לבקשת המנוחה, הרי שיש בכך צוהר לרצונה וכוונתה, ולפי ראות עיניה היתה בה לכאורה ציפייה לכך שהמבקש יסייע בידיה בעודה בחיים - תהא הכוונה אשר תהא.
45. דא עקא, נוסח זה אינו מופיע בצוואה הנוטריונית. בסעיף 1 לצוואה הנוטריונית מצויה ההוראה הבאה:
"]...[ ]פלוני[ עזר וסייע לי רבות במשך השנים כמו בן משפחה ממש כאשר אף אחד אחר לא בא לעזרתי ואני מעריכה מאוד את עזרתו, ולאות תודה והערכה אני מורישה לו את כל עזבוני".
46. השוני בולט אפוא לעין. בעוד לשון סעיף 5 לצוואה בעדים מעידה על עצמה כלשון ציווי או תנאי, הצופה פני עתיד, הרי שהאמור בסעיף 1 לצוואה הנוטריונית מתייחס כולו אל העבר ובבחינת מתן הסבר מצד המנוחה לבחירתה.
47. לגבי ס' 5 לצוואה בעדים, שהוסיף בכתב ידו, ציין הנוטריון בחקירתו שידע שהוראה זו אינה תקפה, אך כדי להשביע את רצונה של המנוחה, הוא הוסיפה בכתב-יד כאמור, שכן לדבריו הדבר "לא מעלה ולא מוריד" (ע' 13, ש' 19-1). בהמשך חקירתו הוסיפה לבלוט אדישותו של הנוטריון לרצון החופשי ולהיות הצוואה מעשה אישי, כמו גם לכללים הבסיסיים הטמונים במעשה הצוואה. בערבו של יום, גם אם אקבל את גרסתו של
ת״ע 51395-06-16 האח נ׳ פלוני - התנגדות לצו קיום צוואה ת"ע 11600-06-16 פלוני נ' האח - בקשה למתן צו קיום צוואה
הנוטריון לפיה ערך צוואה נוטריונית לבקשת המנוחה, שוכנעתי שנוסח סעיף 1 לצוואה הנוטריונית הוא פרי יוזמה של הנוטריון, לשנות מלשון הצוואה בעדים על דעת עצמו, מבלי שהמנוחה ביקשה את התיקון או ידעה עליו מראש. גם בהקשר זה התקשה הנוטריון לעורר אמון בתשובותיו או להשיב באופן ישיר וקולע על שנשאל:
"לשאלת ביהמ"ש מדוע הצוואה הנוטריונית אינה זהה לצוואה בעדים אני משיב שלדעתי יש פה זהות של 90% מהדברים. לא שיניתי כלום. פה בצוואה בעדים כתוב ]פלוני[ יעזור לי כי אין לי משפחה ובצוואה הנוטריונית ניסחתי (מצטט). זה לא הופיע בצוואה בעדים, זה הופיע בניסוח אחר בסעיף 1. נכון שאין הסבר מדוע אבל היא הדגישה את זה פשוט. זה מופיע כאילו בסיפא, בסעיף 5. כשאני הייתי אצלה היא אמרה לי יהוא תמיד עזר לי, תמיד עוזר לי, מטפל בעניינים שליי, זה לא נרשם בצוואה בעדים לשאלת ביהמ"ש. לשאלת ביהמ"ש זה לא שינויים ברמה דרמטית, בצוואה בעדים לא מצאתי לנכון לרשום זאת ובצוואה הנוטריונית רשמתי את העובדה יעזר לי, מעריכה את עזרתוי " (ע' 15, ש' 30-24).
48. ראוי להביא אף מדבריו של הנוטריון בהמשך:
"לשאלת ביהמ״ש השינויים שלטענתי אינם דרמטיים, צוינו על ידי המנוחה באותו מעמד, שהיא ביקשה שאערוך צוואה בלי לציין איזה, אבל הצוואה הנוטריונית היא מקצה שיפורים אז אמרתי שנכתוב את זה. היא ביקשה את זה עוד במעמד כשהיא ביקשה שאכין צוואה בעדים אבל בפועל לא הכנסתי את זה בהדגשה ובנוטריונית זה כן מודגש" (ע' 16, ש' 7-4).
49. לגרסתו של הנוטריון אפוא, הוא לקח על עצמו לערוך "מקצה שיפורים" לעומת הצוואה בעדים, בלי שהמנוחה בקשה זאת ועל בסיס אמירותיה לקראת הצוואה בעדים. לחילופין, בחר על דעת עצמו לערוך צוואה נוטריונית במקום הצוואה בעדים. מעבר לכך, לדבריו "אין הסבר מדוע" בחר לשנות את הנוסח, ובכלל, השינויים המדוברים אינם דרמטיים לטענתו. כאמור, אין זהות בין שני הנוסחים השונים באופיים ומהותם. בבסיס האחד ציווי ותנאי, ובבסיס השני הודיה ונימוק ואין המדובר בניסוח "מודגש" מול שאינו "מודגש" כטענת הנוטריון.
50. בהינתן השוני בין שתי הצוואות, והשוני המהותי שבין שתי ההוראות המזכירות את המבקש, לא ניתן לנסות ולרדת לסוף דעתה של המנוחה. גם בהקשר זה אפוא, יש קושי בלאשר את רצונה החופשי של המנוחה המשתקף מתוך הצוואה הנוטריונית או הצוואה בעדים.