יתרת החוב במסגרת כתב ההתחייבות
א. כאמור בהתאם לס' 5 לכתב ההתחייבות, אי עמידה בהוראות ההסכם וכתב ההתחייבות תעמיד את מלוא יתרת החוב, להלן החלק הלא מסולק:
גובה החוב ע"פ כתב התחייבות
844,000 ₪
המחאות שנפרעו
340,296 ₪
ערבות בנקאית שנפרע
180,131 ₪
סה"כ
323,573 ₪
ב. פיצוי מוסכם
בהתאם לס' 30.3.4 להסכם השכירות, הנתבע חייב בתשלום פיצוי מוסכם לתובעת ובהתאם לחישוב כלהלן:
דמי שכירות המושכר: 329,420 ₪ = 6 X 54,903 ₪
דמי ניהול המושכר: 86,556 ₪ = 6 X 14,426 ₪
______________________________________
סה"כ 415,976 ₪ - פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם "
לטענת הנתבעים שכנגד
" 4. ודוק: לשיטת התובעות עצמן, עד ליום הגשת כתב התביעה שכנגד, שילמו הנתבעים את הסך של 520,427 ₪ מתוך 844,000 ₪ - הסכום שננקב בכתב ההתחייבות (ראו, הטבלה בסעיף 32 לכתב התביעה שכנגד; עד למועד זה (26.01.2020) שילמו הנתבעים 571,987 ₪). יתרת התשלום בסך 323,573 ₪ ומעבר לכך (נכון להיום 272,013 ₪) כבר נמצאת באמתחת התובעות – באמצעות המחאות חודשיות עוקבות – ומשולמת ע"י הנתבעים מידי חודש בחודשו.
העתק מלוא ההמחאות שהועברו לתובעות, שחלקן נפדו וחלקן עתידות להיפדות בזמנן, מצורף ומסומן א'.
5. הלכה למעשה, מטענות התובעות עצמן בכתב התביעה, עולה, כי הן עותרות לסעד 739,549 ₪ (הפיצוי המוסכם + יתרת החוב) וזאת אך בגין איחורים נטענים (ומוכחשים) בתשלומים.
--- סוף עמוד 18 ---
6. כפי שיורחב לקמן, גם אם יוכח כי הנתבעים איחרו בביצוע התשלום הראשון בסך של 250,000 ₪ ו/או נפלו פגמים בערבות (טענות המוכחשות), אין בכך כדי להוות הפרה יסודית של כתב ההתחייבות, כפי אין בכך, בכדי לזכות את התובעות בפיצוי המוסכם (שאופן חישובו בכתב התביעה שכנגד – מוכחש לכשעצמו).
7. ויודגש: בכתב התחייבות נקבע מנגנון פיצוי בגין איחור בביצוע התשלומים. כך, בסעיף 4 לכתב ההתחייבות, נקבע כי סכום החוב יישא ריבית שנתית בשיעור של 5% על יתרת החוב הבלתי מסולקת (להלן: "הריבית"), באופן בו, הריבית תיגבה ע"י התובעות בהינתן איחור בביצוע התשלומים.
8. הלכה למעשה, בתביעה שכנגד, עותרות התובעות לתשלום כפל פיצוי בגין האיחורים הנטענים – גם תשלום הריבית שנקבעה בהסכם כמנגנון פיצוי בגין איחור בביצוע התשלומים וגם פיצוי מוסכם בסך של 415,976 ₪ (סכום המוכחש לכשעצמו).