ג. אנו מצהירים בזאת כי הערבויות הבנקאיות, בהתאם להסכם השכירות, תשארנה בידכם כבטוחה לקיום מלא של התחייבויותינו ע"פ כתב התחייבות זה ועד לסיום תשלום מלוא החוב, כמפורט לעיל.
4. סכום החוב יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן כאשר מדד הבסיס הינו מדד 12/2016. כמו כן ישא הסכום ריבית שנתית בשיעור של 5% על יתרת החוב הבלתי מסולקת – אשר בכפוף לכך ששולמו כל התשלומים במועדם ובמלואם תמחלו לנו על הריבית והיא תקוזז מתשלום האחרון."
בתאריך 28.2.2017 נתנו הנתבעים שכנגד לתובעות שכנגד סדרה של 65 שיקים על סך 10,312 ₪ כל אחד לתשלום כל חודש החל מפברואר 2017 ואילך.
--- סוף עמוד 28 ---
לטענת הנתבעים שכנגד/רמי חכמוף הסכום הראשון של ינואר 2017 הועבר בהפקדה ישירה לחשבון של התובעות שכנגד. כך גם נרשם על הספח של השיק הראשון שניתן ביום 29.2.2017.
התובעות שכנגד טענו שסכום זה לא התקבל אצלן. רמי חכמוף התבקש לבדוק את הדבר ולהודיע על כך לביהמ"ש (עמ' 78, 79).
ביום 17.8.2020 הודיע ב"כ הנתבעים שכנגד – עו"ד יהושע ננר - "כי הרשאת הוראת הקבע לביצוע התשלום הראשון – לא כובדה".
קרי, התשלום הראשון לא בוצע.
לא שולם גם התשלום של 250,000 ₪ אותו אמורים היו הנתבעים שכנגד לשלם ביום 20.4.2017.
תשלום נוסף שלא שולם – בסך של 10,312 ₪ -הוא של חודש מרץ 2020.
בעדותו אומר צביקה רוזנטל:
"העד: במרץ 2020 חזר להם צ'יק, ביקשנו לקבל את הכסף עד לרגע זה לא שולם באמתלה של קורונה. קורונה זו לא מילת קסם בביטול הסכמים.
כב' השופט: אוקי, וחוץ מהצ'יק הבודד הזה?
העד: חוץ מהצ'ק הבודד הזה וחוץ מה-250,000 ערבות בנקאית, אני עונה לכבודו," (עמ' 26)
בעדותו מאשר רמי חכמוף ששיק/תשלום זה לא שולם וההסבר:
"העד: בחודש מרץ כאשר נעשה, התחיל הסגר הכללי והתחילו כל ההכבדות והכל, נפגע לנו מאוד התזרים ואז שלחתי מכתב בקשה להמתין.
...
העד: האחרון ממש בתחילת הקורונה, ממש עם הכניסה לסגר.
כב' השופט: כן.
העד: לא ביקשתי לבטל, ביקשתי פשוט לא להפקיד כרגע, לחכות כמה ימים בשביל לראות לאן הכל נעשה והאמת שאני לא פניתי לא לגיל ולא, פניתי שלחתי פקס להנהלת חשבונות של הקניון, מכתב מסודר מבקש מספר צ'יק כזה וכזה לא לעשות וזהו