אני דוחה את החישוב אותו ערכו התובעות שכנגד עת שייכו את הערבות הבנקאית שמומשה לריבית ולפיצוי המוסכם.
משמומשה הערבות הבנקאית שנועדה להבטיח את תשלום החוב, יש לנכות אותה ממלוא החוב במועד המימוש. אין לשייכה רק על חשבון הריבית ובוודאי שאין לשייכה על חשבון הפיצוי הכספי שעדיין לא נפסק.
התובעות שכנגד מחזיקות בידיהן היום 20 שיקים נוספים על סך של 10,312 ₪ כל אחד קרי 206,240 ₪ המכסה את היתרה לתשלום, למעט החוב בסך 132,257 ₪ נכון להיום
--- סוף עמוד 32 ---
אותו אני ממליץ לנתבעים שכנגד לשלם כבר עתה על מנת לחסוך את ההצמדה והריבית בשיעור 5% לשנה על חוב זה.
ה. פיצויים מוסכמים
ב"כתב ההתחייבות הבלתי חוזר" נאמר:
"5. אנו מאשרים ומתחייבים כי ככל שלא נעמוד באיזה מהתחייבותנו לעיל ו/או איזה מהתחייבויותינו בהתאם להסכם השכירות (לדוגמא – הוראות הפינוי) תעמוד מלוא יתרת חובנו הבלתי מסולקת כמפורט לעיל לפירעון מידי בצירוף פיצוי מוסכם בהתאם לסעיף 30.3.4 להסכם השכירות, ותהיו רשאים לגבות את יתרת החוב הבלתי מסולקת בדרך של מימוש הערבויות הבנקאיות, בכפוף להודעה מראש ובכתב של 14 ימי עסקים שבהם לא תוקנה ההפרה. "
--- סוף עמוד 33 ---
סעיף 30.3.4 ב"הסכם השכירות" הוא סעיף הכלול בפרק 30 "תרופות קנית בגין הפרת ההסכם".
...
"30.3.4 השוכרת תשלם לקנית את מלוא הנזקים שנגרמו לקנית או מי מטעמה ומלוא הפיצויים המגיעים לקנית על פי הסכם זה ו/או הדין, ומוסכם כי בכל מקרה תשלם השוכרת לקנית פיצוי קבוע ומוסכם מראש, בשיעור של דמי השכירות ודמי הניהול שהיו מגיעים מהשוכרת לקנית ולחברת הניהול על פי הסכם זה בגין החודש שקדם להפרה מוכפל בשש וזאת ללא צורך בהוכחת נזק. הצדדים מצהירים כי קבעו את הפיצוי הנ"ל לאחר הערכת גובה הנזק שעלול להיגרם לקנית כתוצאה מהפרת ההסכם על ידי השוכרת וביטולו. אין באמור לעיל כדי לגרוע מכל זכות אחרת העומדת לקנית על פי דין ו/או ההסכם."
עתירת התובעות שכנגד להפעיל סעיף זה.
" פיצוי מוסכם
בהתאם לס' 30.3.4 להסכם השכירות, הנתבע חייב בתשלום פיצוי מוסכם לתובעת ובהתאם לחישוב כלהלן:
דמי שכירות המושכר: 329,420 ₪ = 6 X 54,903 ₪
דמי ניהול המושכר: 86,556 ₪ = 6 X 14,426 ₪
סה"כ 415,976 ₪ - פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם "
הנתבעים שכנגד סבורים שאין מקום להפעיל את סעיף הפיצוי המוסכם.