סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970 קובע לאמור:
"פיצויים מוסכמים
15. (א) הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן – פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת-נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה.
(ב) הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע בזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14 או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה.
(ג) לענין סימן זה, סכומים שהמפר שילם לנפגע לפני הפרת החוזה הצדדים הסכימו מראש על חילוטם לטובת הנפגע, דינם כדין פיצויים מוסכמים."
(ההדגשה שלי, י.פ.)
לא בכדי הדגשתי את המילים "לתבוע במקומם".
האם רשאיות התובעות שכנגד לתבוע באופן מצטבר גם את יתרת החוב וגם את הפיצוי המוסכם?
--- סוף עמוד 39 ---
האם רשאיות התובעות שכנגד לתבוע את הפיצוי המוסכם, כאשר ההסכם /כתב ההתחייבות הבלתי חוזר" ממשיך לחול והנתבעים שכנגד ממשיכים - בהסכמת התובעות שכנגד – למלא אחריו לאורך שנים (למעט 3 הפרות) ולכבד את התשלומים/והשיקים שניתנו לתובעות שכנגד המחזיקות בידיהן עוד 20 שיקים?
הגשת התביעה שכנגד רק ב- 13.11.2019, ארבעה חודשים לאחר הגשת התביעה של התובעות/הנתבעים שכנגד, אשר הוגשה כבר ביום 16.7.2019, וכתגובה לתביעה זו; והעובדה שהן ממשיכות לאורך כל השנים, וגם לאחר הגשת התביעה שכנגד, לגבות את התשלומים/השיקים שנמסרו לה וללא שהם מחזירים את יתרת השיקים שברשותם; יש ללמוד מהם על הסכמתן להמשיך ולקיים את כתב ההתחייבות הבלתי חוזר. שאחרת, מדוע לא הוגשה על ידן תביעה זו בעת שתי ההפרות הראשונות בחודש ינואר 2017 ולאחר מכן בחודש אפריל 2017, תוך שהן ממשיכות כל העת ועד היום. לגבות את השיקים שברשותן? מדוע אז הן לא ביטלו את כתב ההתחייבות הבלתי חוזר ועתרו בתביעה לסעדים המבוקשים על ידן עתה?
המסקנה המתבקשת הינה, שהתובעות שכנגד מעוניינות להמשיך את קיומו של "כתב ההתחייבות הבלתי חוזר" ועל כן גם לא ביטלו כתב התחייבות בלתי חוזר זה. התנהגותן עד כה מלמדת על כך. כפועל יוצא, למעט חוב העבר, הן אינן זכאיות לחיוב הנתבעים שכנגד בתשלום לאלתר של יתרת סכום החוב, אלא אם כן תבוצענה הפרות נוספות של אי תשלום השיקים שבחזקתה.