הטענה לעיכוב במסירה בשל השביתה ברשות הכבאות וההצלה:
96. הנתבעות טוענות, כי לאחר סיום מבצע "צוק איתן", החלו עיצומים ברשות הארצית לכבאות והצלה (בין 01.02.15 ל-19.03.15). נטען כי עקב עיצומים אלו, לא יכלו הנתבעות לקדם את הוצאת טופס האכלוס לבניין (טופס 4), למרות שהיה ראוי למסירה. הנתבעות טוענות שיש להוסיף את ימי האיחור הללו למניין הימים המוצדקים.
--- סוף עמוד 26 ---
97. טעמיי בעניין העיכוב הנטען בשל המבצע הצבאי נכונים המה גם לעניין השביתה ברשות הכיבוי. לא צורפה כל אסמכתא המעידה על שינויים בלוחות הזמנים ויומני העבודה, לא הוצג כל תיעוד אודות שלבי העבודה מהשטח ע"מ להוכיח כי העבודות הופסקו או התעכבו וכן לא זומנו להעיד מנהלי עבודה, קבלני משנה, מפקחים או פועלים והדבר פועל לחובת הנתבעות. יתרה מזאת, לא מצאתי כל הודעה מטעם הנתבעות כי מועד המסירה נדחה בשל האירועים המסכלים, כאמור.
אשר על כן, אני קובעת, כי התקופות הנ"ל לא היוו גורם מעכב בעבודות הבנייה, או בקבלת טופס האכלוס לבניין.
טענה לעיכובים בשל שינויים:
98. לטענת הנתבעות, התובעים ביקשו שינויים בדירות, בגינם התארך המועד למסירת הדירות. הנתבעות טוענות שבהתאם ללשון הסכמי המכר, הוסכם כי ביצוע שינויים עשוי להביא לדחיית מועדי המסירה, וכי התובעים ויתרו על כל טענה בעניין (הוראות סעיף 4י' להסכמי המכר). קרי, התובעים ידעו והבינו כי שינויים יגררו דחייה במסירת הדירות.
99. מנגד, טוענים התובעים, כי הנתבעות הוציאו מכתבים לפיהם הן ימסרו את הדירות לפני הזמן, או סביב המועדים להן התחייבו. המכתבים יצאו לאחר הזמנות השינויים הנטענות. ולפיכך, נטען כי אין כל קשר בין השינויים שהוזמנו לבין האיחורים במועד המסירה.
100. במסגרת רע"א 6605/15 אילנה שמש ואח' נ' ספייס בנייה ויזמות בע"מ (פורסם בנבו) (מיום 21.02.16) (להלן: "פסק דין שמש") פסקה כב' השופטת ד' ברק ארז, כך:
"כאשר חוזה המכר קובע הוראה רחבה המאפשרת לקבלן לדחות את מועד המסירה בלי לקבוע מועד חדש באופן ברור, הרי שאין לפנינו הסכמה חוזית חדשה אלא תניית פטור מובהקת. תניית פטור היא "הוראה חוזית, השוללת או מגבילה חבותו של צד לחוזה" (ראו: גבריאלה שלו תניות פטור בחוזים 17 (1974) (להלן: שלו); כן ראו: דניאל פרידמן "פרשנות החוזה" חוזים כרך ג 227, 285 (דניאל פרידמן ונילי כהן עורכים, 2003) (להלן: פרידמן))."
וכן:
"....לא ניתן לראות בו משום קביעת מועד קונקרטי חדש או קביעה של משך זמן קצוב שבו יידחה מועד המסירה. לא פחות חשוב מכך: הרוכש אינו יכול להסיק מהאמור בסעיף זה מתי הדירה עתידה להימסר לחזקתו, ולא יכול לתכנן את צעדיו כראוי. אם כן, במהותו, סעיף זה מקנה למשיבה פטור מחבות בגין אי-עמידה במועד המסירה המוסכם, מבלי להגדיר מועד מסירה נדחה. "