120. אם כן, לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי בסוגיית הזיכויים ואי ההתאמות בדירות, התובעים הוכיחו ראשי נזק אלו, בכפוף לקיזוז שפורט לעיל. ככל שמצאתי לא לקבל רכיבים מסוימים בסוגיית זיכויים ואי התאמות בממכר, הרי שקבעתי כך בכל תיק לגופו, כפי שיפורט בהמשך.
121. לטענת התובעים, יש לפסוק בתביעת סחרוב – עבור זיכויים סך של 15,000 ₪ לפי חו"ד שמאי עבור המטבח. 16,600 ₪ עבור יתר הזיכויים (בקיזוז 1,410 ₪ ששולמו). עבור אי ההתאמות מבוקש פיצוי בסך 6,050 ₪ (בקיזוז 950 ₪ ששולם). התובעים סחרוב תובעים סך נוסף של 1,000 ₪ עבור נקודת חשמל שהוזמנה ולא הוכנה. סה"כ: מדובר בסך כולל של 39,110 ₪. מחישוב שלי מדובר בסך של 38,650 ₪.
הסכומים הנקובים לעיל הינם לפי מחירי קבלן מזדמן, ומאחר שמומחה ביהמ"ש קבע, כי עלות ביצוע ע"י קבלן גדול הינה נמוכה ב- 25%, מצאתי לבצע את הקיזוז האמור ברכיב הזיכויים ואי ההתאמות, ולכן לאחר הפחתה של 25%, אני פוסקת לתובעים סחרוב בגין זיכויים ואי התאמות בדירה סך של 28,988 ₪.
עוגמת נפש:
122. לטענת התובעים, הנתבעות הוציאו לתובעים מס' רב של הודעות שווא בדבר מועדי מסירה צפויים (בחודש יולי 2014 יצאו הודעות על מסירה בנובמבר 2014; בחודש ספטמבר 2014 יצאו הודעות על מסירה בחודש נובמבר 2014; בחודש דצמבר 2014 יצאו הודעות על מסירה בפברואר 2015). הנתבעות לא הודיעו לרוכשים, כי מועד המסירה הקבוע בהסכם
--- סוף עמוד 33 ---
המכר לא יתממש, ולא טרחו לעדכן כי המועדים הצפויים לכאורה לא יתממשו. בכך יצרו הנתבעות מצב של חוסר וודאות במשך תקופה ארוכה.
123. נוסף על כן, נטען כי בכל הנוגע לליקויים, הנתבעות לא התנהלו בצורה ראויה. לא זו בלבד שלא הגיעו לבצע תיקונים אלא שתיקונים שכן הגיעו לתקנם, תוקנו למראית עין בלבד. לטענת התובעים, הנתבעות לא שילמו להם סכומים שהם זכאים להם על פי חוק, וגררו את הצדדים בהליך זה במשך שש שנים. זאת ועוד, נטען כי הנתבעות לא מסרו פריטים שהובטחו על ידם (למשל: פרקט, ספסל שיש), ופיצו באופן סלקטיבי, וגם מי שקיבל פיצוי קיבל פיצוי זעום.
מנגד, הנתבעות טוענות, כי אין מקום לפסוק לתובעים פיצוי, שכן לא היה איחור במסירה, כאמור לעיל. זאת ועוד, נטען כי פיצוי של 150% מדמי השכירות של דירה דומה בגין כל חודש הוא פיצוי סופי ומוחלט, ולפיכך אין מקום לפסוק פיצויי עוגמת נפש בנוסף. הנתבעות מבקשות לדחות על הסף את טענות התובעים בקשר לרכיב זה.