במקרה של התובע קולנגייב מצאתי, כי לאור משך העיכוב במסירת הדירה, פניותיו הרבות בעניין השינויים שהזמין לפני המסירה ובמהלכה (סע' 12-15 , סע' 40-41 לתצהירו) והיחס שקיבל בעת שהגיע למשרד הנתבעות (אשר לא נסתר בדרך של הגשת תצהיר של נציגת הנתבעות), הרי שיש לפצותו בגין עוגמת נפש בסך של 4,000 ₪.
בנסיבות העניין מצאתי לפסוק פיצוי לתובע קולנגייב בגין עוגמת נפש בסך של 4,000 ₪.
פערים במידות הדירה:
155. כאמור לעיל, מצאתי, כי יש לקבל בעניין זה את גרסת הנתבעות ולדחות את טענת התובעים בעניין הפערים במידות הדירות.
תביעת קושבצקי, ת"א 16806-12-15
גובה הפיצוי בגין האיחור במסירה (דמי שכירות ראויים):
156. כאמור לעיל, מצאתי לקבל את חו"ד השמאי אדלשטיין מטעם התובעים. יובהר, כי בעניין ימי העיכוב במסירה מדובר בנתונים אשר אין חולק לגביהם שכן מועד המסירה ידוע לאור כך שהוא נקבע בהסכמים של התובעים ומועד המסירה בפועל נקוב בפרוטוקולי המסירה השונים שצורפו לתצהירי התובעים.
בהסכם המכר עם התובעים קושבצקי, מועד המסירה נקבע להתבצע בתוך 27 חודשים מיום קבלת היתר הבניה (נספחים 2א-2ב לתצהיר התובע קושבצקי, סעיף 7(א) להסכם המכר מיום 26.02.12). היתר הבניה ניתן ביום 09.05.12 (היתר הבניה צורף כנספח 10 לתצהיר קושבסקי וכנספח ג' לתצהיר הנתבעות) ומועד המסירה נקבע ליום 09.08.14.
--- סוף עמוד 41 ---
157. יש חילוקי דעות בעניין מסירת החזקה בפועל- לטענת התובעים קושבסקי, הדירה נמסרה בפועל רק ביום 06.07.15, כלומר באיחור של כ-11 חודשים ( ליתר דיוק- 10 חד' ו- 28 ימים). מנגד, לטענת הנתבעות מועד המסירה בפועל היה ביום 17.05.15.
בעניין מועד המסירה בפועל יוער, כי צורף פרוטוקול מסירה של התובעים קושבסקי כנספח ט' לתצהיר הנתבעות, אולם חסר בו תאריך.
158. מצאתי בעניין זה את גרסת התובעים מהימנה, כי הצדדים נפגשו בדירה של התובעים קושבצקי לצורך מסירתה ביום 17.05.15, אך התובע קושבצקי טען בתצהירו (סעיפים 27-28), כי גם ביום זה הדירה לא הייתה מוכנה למסירה, כאשר, בין היתר, לא הותקן מטבח בדירה. מצאתי את גרסתו מהימנה, ואני מקבלת את טענת התובעים לפיה הדירה נמסרה רק ביום 06.07.15.
בנוסף, מאחר שהכלל הינו כי חסר בהסכם, או נספח לו, פועל לרעת המנסח, ומאחר שהיה על הנתבעות לוודא, כי נכתב מועד המסירה ע"ג פרוטוקול המסירה, הרי שהדבר פועל לרעת הנתבעות.
לתובעים קושבסקי שולם ע"י הנתבעות סך של 30,958 ₪.