30. באשר לתביעות משולם ואברהמי-שמעוני, נטען כי נזילות חמורות בדירותיהם גרמו נזקים חמורים, ונזק זה לא נפתר על ידי הנתבעות, על אף פניות מרובות אליהן. רק בסמיכות לבדיקת הדירות על ידי מומחה ביהמ"ש, הנתבעות התייחסו אל פניות התובעים הנ"ל לעניין זה.
31. התובעים מבקשים מבית המשפט לפסוק את הסכומים להלן עבור הליקויים:
תביעת סחרוב – ביום 03.03.20 הגישו התובעים סחרוב בקשה לביהמ"ש בעניין הפיצוי שיש לפסוק להם עבור הליקויים, בהתאם להסדר שגובש בין הצדדים לפיו הסכום ייפסק במידה והנתבעות ייכשלו בתיקון הליקויים. ביום 08.03.20 הנתבעות הגישו הסכמה לפסיקת הסכום שהופיע בבקשת התובעים סחרוב, בסך מצטבר של 42,600 ₪ בגין הליקויים.
תביעת אברהמי-שמעוני – מומחה ביהמ"ש קבע בחוות דעתו סך של 32,945 ₪ עבור תיקון הליקויים בדירת התובעים הללו. בנוסף, נטען כי בסעיף 10.1.40 לחו"ד מומחה
--- סוף עמוד 8 ---
ביהמ"ש, נקבע כי לא סופקה כמות מתאימה של אריחי רזרבה ונדרש לספק את החסר (תומחר ב-500 ₪). נטען שהנתבעות לא השלימו את החסר עד ליום זה.
תביעת משולם – מומחה ביהמ"ש קבע בחוות דעתו סך של 23,815 ₪ עבור תיקון הליקויים בדירת התובעת משולם.
תביעת קולנגייב – מומחה ביהמ"ש קבע בחוות דעתו סך של 42,735 ₪ עבור תיקון הליקויים בדירת התובעים קולנגייב. במענה על שאלות ההבהרה בעניין דירה זו, המומחה הוסיף סך של 1,200 ₪. בסה"כ נקבע סך של 43,935 ₪.
תביעת קושבצקי – מומחה ביהמ"ש קבע בחוות דעתו סך של 26,015 ₪ עבור תיקון הליקויים בדירת התובעים קושבצקי. במענה על שאלות ההבהרה בקשר לשווי תיקון כיוון ארונות המטבח, ולגבי עלות החלפת שני אריחים שבורים המומחה הוסיף סך של 800 ₪. בסה"כ נקבע, כי עלות הליקויים עומדת על סך של 26,815 ₪.
32. עוגמת נפש: נטען, כי הנתבעות הוציאו לתובעים מס' רב של הודעות שווא בדבר מועדי מסירה צפויים (בחודש יולי 2014 יצאו הודעות על מסירה בנובמבר 2014; בחודש ספטמבר 2014 יצאו הודעות על מסירה בחודש נובמבר 2014; בחודש דצמבר 2014 יצאו הודעות על מסירה בפברואר 2015). הנתבעות לא הודיעו לרוכשים, כי מועד המסירה הקבוע בהסכם המכר לא יתממש, ולא טרחו לעדכן כי המועדים הצפויים לכאורה לא יתממשו. בכך יצרו הנתבעות מצב של חוסר וודאות במשך תקופה ארוכה.
33. נוסף על כן, נטען כי בכל הנוגע לליקויים, הנתבעות לא התנהלו בצורה ראויה. לא זו בלבד שלא הגיעו לבצע תיקונים אלא שתיקונים שכן הגיעו לתקנם, תוקנו למראית עין בלבד. לטענת התובעים, הנתבעות לא שילמו להם סכומים שהם זכאים להם על פי חוק, וגררו את הצדדים בהליך זה במשך שש שנים. זאת ועוד, נטען כי הנתבעות לא מסרו פריטים שהובטחו על ידם (למשל: פרקט, ספסל שיש), ופיצו באופן סלקטיבי, וגם מי שקיבל פיצוי קיבל פיצוי זעום.