34. באשר לטענת הנתבעות, כי עוגמת נפש עבור איחור במסירה נכללת בתוך 150% פיצוי לפי חוק, משיבים התובעים, כי הפסיקה בעניין זה קובעת אחרת. נטען כי הנתבעות מתעלמות מהנסיבות הייחודיות במקרה דנא, כאשר לא זו בלבד שהיו איחורים רבים במסירת הדירות אלא שהנתבעות התנהלו בצורה בלתי ראויה והוציאו הודעות כוזבות באשר למסירת הדירות. נטען כי מדובר בהתעללות של ממש, כאשר בכל פעם התובעים נערכו למסירת החזקה, ובסופו של יום גילו כי בכל פעם ההודעה כוזבת.
--- סוף עמוד 9 ---
35. תביעת סחרוב – נטען, כי הוכח שהדירה נמסרה כאשר היא לא הייתה ראויה למסירה. התובעים סחרוב טוענים, כי הוכח שהוציאו מספר רב של מכתבים במרדפים אחר הנתבעות (נספחים 16-27 וסעיפים 30-51 לתצהיר). התובעים סחרוב מבקשים מביהמ"ש לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש על סך 50,000 ₪.
36. תביעת אברהמי-שמעוני – לטענת התובעות שמעוני, לא זו בלבד שהוכח כי רדפו אחר הנתבעות לצורך תיקוני הליקויים בדירתן וכי מרבית הליקויים טרם תוקנו, לרבות ליקויי הרטיבות שלא טופלו במשך שנים, אלא שהוכח כי התובעת מירב שמעוני נאלצה לחיות בתנאים רדודים ואף נאלצה להתאשפז עקב כך שמסירת הדירה התעכבה כ"כ (תצהיר התובעת מירב שמעוני). יתר על כן, נטען כי ההודעות הכוזבות בדבר מועד המסירה גרמו לתובעות הנ"ל מפח נפש רב. התובעות אברהמי-שמעוני מבקשות מביהמ"ש לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש על סך 75,000 ₪ (שלוש תובעות).
37. תביעת משולם – התובעת משולם טוענת, כי סבלה מליקויי רטיבות שלא טופלו במשך שנים, וטוענת כי הוכח שרדפה אחר הנתבעות במשך שנים לצורך תיקון הליקויים בדירתה. עוד, נטען כי הוכח שהתובעת משולם קיבלה הודעות כוזבות בדבר מועד המסירה, וכי היא ארגנה את חייה בהתאם להודעות האלו ואף רכשה כרטיסי טיסה (התובעת מתגוררת באוסטרליה בדרך קבע). התובעת משולם מבקשת מביהמ"ש לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש על סך 40,000 ₪.
38. תביעת קולנגייב – נטען, כי התובע קולנגייב קיבל פיצוי מזערי וזכה ליחס משפיל מצד נציגי הנתבעות. בנוסף, לטענת התובע קולנגייב, הוכח שהנתבעות לא ביצעו את השינויים המעטים שהזמין ואשר שילם עליהם. התובע קולנגייב טוען שהנתבעות התעלמו מפניותיו הרבות בעניין מסירת הדירה, ולאחר מסירתה. התובעים קולנגייב מבקשים מביהמ"ש לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש על סך 50,000 ₪.
39. תביעת קושבצקי – התובעים קושבצקי טוענים, כי גם הם נפגעו מההודעות הכוזבות שהוצאו מטעם הנתבעות בדבר מועדי המסירה. נטען כי הוכח שהנתבעות לא תיקנו את הליקויים על פי דין. לטענת התובעים קושבצקי, בשל חוסר הוודאות שנוצר סביב מועד המסירה, נאלצו להתגורר בדירת שלושה חדרים קטנה, כשמרבית הציוד של המשפחה אוחסן בארגזים. התובעים קושבצקי מבקשים מביהמ"ש לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש על סך 35,000 ₪, ובגין המרדפים אחר הנתבעות סך של 20,000 ₪. בסה"כ מבוקש סך של 55,000 ₪.