גם בכך יש כדי לתמוך בתוצאה אליה הגיע בית משפט קמא, בדבר סילוק הבקשה לאישור בכל הנוגע להצעת הרכש, תוך המשך בירורה בנוגע להסדר התמורות. על כל פנים, מבלי להידרש כלל לטענות אלה לגופן, הרי שלשיטת המבקשים עולה כי אין למעשה כיום כל "פלטפורמה" שבמסגרתה ניתן לברר את הטענה כי עסקת כלל, שעמדה על הפרק עוד לפני המשבר שהביא את אי.די.בי לבית המשפט של חדלות פרעון, הוכשלה במכוון. קשה להלום כי תניית הפטור תחסום בירור של טענת תרמית או טענה לכשל בהתנהלות תאגידית של אדבפ לאחר הסדר החוב המתוקן (הגם שבעת אישור הסדר החוב המתוקן כבר היה ידוע כי אדבפ הפכה לחברה פרטית בבעלותה המלאה של קבוצת אלשטיין). לא בכדי קבע בית המשפט המחוזי בסיפא להחלטתו כי "בקשת האישור המתוקנת יכול שתכלול התייחסות לאירועים שהתרחשו אחרי הגשת בקשת האישור, ואשר יש להם לשיטת המבקשים השלכה על הנטען בבקשת האישור". משסילק בית משפט קמא על הסף את הטענות הנוגעות להצעת הרכש, עקב תניית הפטור, הרי שבקשת האישור המתוקנת, ככל שתוגש, תתייחס למכלול הטענות הנוגעות להסדר התמורות (ואיני נדרש לטענת באי כוחם של אקסטרה, בן משה והדירקטורים מטעמם, כי ראוי למחוק אותם מהתביעה נוכח יציאתם מהתמונה לאחר שקבוצת אלשטיין הפכה לבעלת השליטה היחידה).
22. סופו של דבר, שדין בקשת רשות הערעור להידחות.
סיכום וסוף דבר
23. ענייננו בהיקף תחולתה של תניית הפטור שנקבעה בהסדר החוב המתוקן, ובשאלה אם יש בכוחה כדי להביא לסילוק בקשת האישור על הסף.
--- סוף עמוד 22 ---
הסדר חוב נועד לאפשר לחברה לצאת לדרך חדשה, ובאספקלריה זו יש, ככלל, לבחון תניות פטור. עם זאת, מצאתי כי במקרה דנן, יש ממש בהבחנה שערך בית משפט קמא בין עילת התביעה בגין הצעת הרכש לבין עילת התביעה בגין הסדר התמורות. הבחנה זו מבוססת על כך שהסדר החוב המתוקן מתמקד בהצעת הרכש, וכן על קביעתו (החלוטה) של בית המשפט של חדלות פרעון כי קיימת זהות בין בעלי מניות המיעוט שאישרו את הסדר החוב המתוקן לבין זכאי ההסדר. לכן - ועל אף שאין להקל ראש בטענות מבקשי האישור כי תביעתם נסבה על ההתנהלות התאגידית של אדבפ בכל הקשור להנפקת הזכויות - מצאתי כי תניית הפטור מובילה לסילוק על הסף של טענותיהם בנושא זה, הנוגע בטבורו להצעת הרכש.
לעומת זאת, תניית הפטור אינה חוסמת את בקשת האישור ככל שהיא נוגעת להסדר התמורות. קביעה זו מבוססת על מספר נימוקים מצטברים: ראשית, וכאמור, הסדר החוב המתוקן עסק בסוגיית הצעת הרכש ולא בהסדר התמורות; שנית, כללי הפרשנות מטים את הכף לטובת פירוש מצמצם של תניית הפטור, וזאת לנוכח העמימות שנוצרה עקב בחירתם המודעת של נסחי הסדר החוב המתוקן להימנע מאזכור ההליך הייצוגי במסגרת תניית הפטור; ולבסוף, דומה כי הבקשה לאישור מבוססת בחלקה על עילות מן הסוג שאין בכוחה של תניית הפטור כדי לחסום את בירורן.