קבוצה שניה – מחזיקי מניות אדבפ שהחזיקו במניותיה נכון ליום 1.7.2014 טרם ביצוע הנפקת הזכויות הראשונה.
--- סוף עמוד 8 ---
קבוצה שלישית – מחזיקי מניות אדבפ שהחזיקו במניותיה נכון ליום 10.2.2015, טרם ביצוע הנפקת הזכויות השניה.
קבוצה רביעית – מחזיקי מניות אדבפ שרכשו מניותיהם בבורסה החל מיום 12.5.2014 ועד ליום 10.2.2015, ואשר מכרו מניותיהם בהפסד בהשוואה להתחייבות להצעת הרכש או שעדיין מחזיקים במניות בעת הגשת התביעה.
8. בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה שהסדר החוב המתוקן בא להחליף רק את החלק בהסדר החוב הדן בהצעת הרכש. כך, בהסדר החוב המתוקן ובבקשה לאישורו, הבהירו הצדדים במפורש כי מדובר בתיקון של הסדר החוב לגבי הסדר הצעת הרכש. כך עולה מכותרתו של ההסדר המתוקן: "הסדר ביחס להתחייבויות ביצוע הצעת רכש"; גם המבוא להסדר המתוקן עוסק בתיאור התחייבויות בעלי השליטה החדשים בנושא הצעת הרכש, תוך הסבר כי הצדדים מבקשים להמירן בהתחייבות לרכוש את כל המניות המוחזקות בידי בעלי מניות המיעוט; ובבקשה לאישור הסדר החוב המתוקן נכתב כי מדובר ב"הסדר כולל, המהווה תיקון להסדר הנושים... בכל הנוגע לביצוע הצעות הרכש". כן הצביע בית המשפט על כך, שגם בהחלטת בית המשפט של חדלות פרעון מיום 10.3.2016, נאמר כי "עם אישור התיקון יפקעו חיוביה [של אקסטרה – י"ע] בכל הנוגע להצעת הרכש" (שם, פס' 36 להחלטה).
9. מבקשי האישור טענו כי אין ראובן ושמעון יכולים להחליט ביניהם על סילוק תביעתו של לוי. כך גם בענייננו, שתניית הפטור אינה יכולה לסלק את התביעה של ארבע הקבוצות שפורטו לעיל, ולו מן הטעם שבעלי מניות המיעוט שאישרו את הסדר החוב המתוקן אינם נמנים על ארבע הקבוצות הנ"ל, ולמצער לא קיימת זהות מלאה ביניהם.
טענה זו, על אף שנינותה הלכאורית, דינה להידחות מהטעמים עליהם עמד בית משפט קמא בסעיף 12 להחלטתו. ראשית, ארבעת מבקשי האישור – שהם ארבעת המערערים בערעור שלפנינו – היו בעלי מניות באדבפ במועד אישור הסדר החוב המתוקן, לכן תניית הפטור עומדת כנגדם. אציין כי היו אלה באי כוח מבקשי האישור שטענו בדיון שלפנינו, כי "עצם הדילול" הוא "האירוע הבלתי חוקי". דא עקא, שבעלי המניות שדוללו אישרו את הסדר החוב המתוקן ברוב של למעלה מ-95%, ומבקשי
--- סוף עמוד 9 ---
האישור הנמנים עליהם, כפופים להחלטה זו. יצויין, כי עוד באותו היום, ככל הנראה בסמוך לפני כינוס האסיפה, שלחו באי כוחם של מבקשי האישור מעין "מכתב התרעה" שמוען אל דולפין, דירקטוריון אדבפ ונאמני הסדר החוב, בו התריעו מפני השלכותיה של תניית הפטור. במכתב זה הבהירו באי כוחם של מבקשי האישור כי אין הם נדרשים לטיב הסדר הפשרה המוצע וכדאיותו הכלכלית, שכן "לעניין זה סביר שייטיבו לקבל החלטה בעניין כלל בעלי מניות המיעוט באסיפה שזומנה ומראש אנו שומרים לעצמם [כך במקור – י"ע] את הזכות להעלות כל טענה כנגד ו/או בעד ההסדר המוצע" (סעיף 6 למכתב). רוצה לומר, שמבקשי האישור שמרו לעצמם את הזכות להעלות טענות נגד ההסדר המתוקן המוצע, אולם סמכו ידיהם על החלטת בעלי מניות המיעוט לכשתתקבל. די באמור לעיל כדי לקבוע כי מבקשי האישור כפופים לתניית הפטור שאושרה במסגרת הסדר החוב המתוקן.