"מדובר על פני הדברים בטענה משכנעת, שכן מחזיק מניות מיעוט שמכר את המניה שברשותו לדולפין או ל- IFISA, ומן הסתם מחיר המכירה מגלם בחובו את הזכות להשתתף כניצע בהצעת הרכש, העביר אליהן בדרך זו מנייה הזכאית להשתתף כניצעת בהצעת הרכש. אין המדובר כלל ועיקר בדילול ההטבה שהובטחה לבעלי מניות המיעוט, שכן מדובר בהטבה שצמודה למניות המיעוט ולא לבעליהן הפרסונליים, וההטבה עברה מיד ליד בהתאם לזהותו של המחזיק במנייה. החלפת הבעלות במניות אלה לא השילה מעליהן את הזכות להשתתף בהצעת הרכש" (שם בפס' 34, הדגשה הוספה – י"ע).
ובהמשך, מכיר בית המשפט בזכותה של IFISA, ככל שהיא אוחזת במניות שנרכשו מבעלי מניות המיעוט במסגרת המסחר בבורסה, להשתתף כניצעת במסגרת הצעת הרכש. מהדברים עולה כי בית המשפט ראה את בעלי המניות כמי שנכנסו בנעליהם של זכאי ההסדר, אפילו מדובר בבעלי מניות המשתייכים לקבוצת בעלי השליטה. יש בכך גם להסביר מדוע לא כונסה, לצורך אישור הסדר החוב המתוקן, קבוצה נפרדת של זכאי ההסדר שמכרו מניותיהם, בנוסף לקבוצה של בעלי מניות המיעוט, וגם מבקשי האישור לא דרשו זאת.
10. כפי שנראה להלן, הסדר החוב המתוקן עוסק בעיקרו ובאופן פרטני בהמרת הצעות הרכש בהסדר לרכישת כל מניות המיעוט באדבפ. בעלי מניות המיעוט אישרו
--- סוף עמוד 11 ---
את ההסדר המתוקן ברוב מוחץ, לאחר שקלול הסיכונים והסיכויים, נוכח החשש להנפקת זכויות לציבור, מה שהיה גורם להפחתה נוספת בסכום שיקבלו על פי הצעת הרכש. דומה כי לכך נתכוונו הנאמנים בתגובתם לעמדת מבקשי האישור ביחס לבקשה לתיקון ההסדר:
"באשר לבקשה להבהיר או לפרש את סעיף הפטור הנכלל בתיקון להסדר, לבד מהאמור להלן, הנאמנים אינם מוצאים לנכון ליתן פרשנות לסעיפי התיקון להסדר וסבורים, כי די בכתוב במפורש במסגרת התיקון להסדר. ככל שתהא השפעה כזו או אחרת לתיקון להסדר על התהליך אותו יזמו המבקשים [מבקשי האישור – י"ע], והנאמנים אינם קובעים כי תהא השפעה מעין זו, הרי שזהו רצונם של בעלי המניות אשר אישרו ברוב גדול את התיקון להסדר. רצונם האמיתי של בעלי המניות, גובר על רצונם המלאכותי, במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית" (סעיף 107 לתגובתם, הדגשה הוספה – י"ע).
בית המשפט המחוזי לא מצא להתייחס "לשאלה הסבוכה" האם זכות התביעה בגין הפרות מהסוג שנטען בבקשת האישור היא פרסונלית, במובן זה שהיא עומדת לכל מי שהחזיק במניה באחת מהתקופות המפורטות לעיל, או שהיא "רצה" עם המניה כך שרק המחזיק במניות אדבפ במועד הסדר החוב המתוקן יכול לתבוע מכוחה. אף אנו לא נקבע מסמרות בשאלה זו, אך נציין כי גם לשיטת מבקשי האישור, ברי כי לא ניתן לתבוע פיצוי כפול ומשולש ומרובע בגין ירידת ערך נטענת של המניה. דומה כי גם מבקשי האישור היו ערים לכך, ובסעיף 459 לבקשה לאישור ציינו כי "יובהר כי במסגרת כימות הנזק הסופי, יש לבצע התאמה לאור קיומן של חפיפות בין הקבוצות השונות. התאמה זו ניתנת לביצוע בהתאם לקביעת בית המשפט הנכבד בדבר הסעד לו יהיו זכאיות הקבוצות המפורטות לעיל".