יוער, כי באי כוחם של מבקשי האישור הבהירו במהלך הדיון שהתקיים לפנינו כי הם אינם חולקים על כך שהזכות ליהנות מהסדר החוב המתוקן עוברת עם המניה (וראו גם החלטת בית המשפט של חדלות פרעון מיום 20.10.2015, בה נאמר כי "ההטבה" שניתנה לבעלי מניות המיעוט להיות ניצעים בהצעת הרכש, היא זכות צמודת מניה ואינה זכות אישית הניתנת לבעל המניה (שם, עמ' 13)). אלא שלטענתם, עצם הדילול הוא "האירוע הלא חוקי" המצמיח זכות תביעה להיפרע בגין הנזק שנגרם בעקבותיו (עוד בעניין קיומה של זכות תביעה בידי מי שהחזיק בנייר ערך בגין ירידה בערכו, ראו והשוו לרע"א 3800/15 טי.אר.די אינסטרום בע"מ נ' זאבי, [פורסם בנבו] פס'
--- סוף עמוד 12 ---
29 (8.2.2017) שהוזכר דווקא על ידי בא כוח המשיבים במהלך הדיון; וראו בפרט בפס' 31, שם נדחתה הטענה כי תניית פטור בהסדר חוב חוסמת תביעה ייצוגית בגין ירידה בערכן של אגרות חוב, מן הטעם שבאותו מקרה הסדר החוב לא התייחס לבעלי אג"ח שמכרו את האג"ח לפני נקיטת ההליכים המשפטיים. זאת, לטענת המשיבים, בשונה מהמקרה שלפנינו, בו בית משפט של חדלות פרעון קבע כי הסדר החוב המתוקן חל על זכאי ההסדר).
בנוסף, יתכן כי ניתן להקיש לענייננו מההלכות הנוגעות לתביעה נגזרת. ככלל, מקום בו בית המשפט פוסק בתביעה נגזרת לטובת החברה, הרי שמי שנהנה בעקיפין מהזרמת כסף לחברה בעקבות פסק הדין בתביעה הנגזרת, הוא מי שמחזיק במועד ביצוע פסק הדין במניות החברה (ולכן הזכות להגיש תביעה נגזרת הופקדה בידיו של בעל מניה – רע"א 4958/15 שירותי בריאות כללית נ' אהרון, [פורסם בנבו] פס' 31 (23.10.2017)). מנגד, יכול הטוען לטעון כי לא תביעה נגזרת כתובענה ייצוגית בה הפיצוי הכספי מגיע ישירות לחברי הקבוצה. לנוכח מסקנתנו דלעיל, אין הכרח להכריע בדבר וניתן להותיר את הדברים בצריך עיון.
11. בהקשר זה, איני מקבל טענת מבקשי האישור כי בהינתן שארבעתם נמנו על בעלי מניות המיעוט באדבפ הן במועד אישור הסדר החוב והן במועד אישור הסדר החוב המתוקן, היה על בית המשפט להידרש לאפשרות החלפתם בתובע ייצוגי חלופי בהתאם לסמכותו לפי סעיף 8(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
אכן, ניתן היה לטעון כי קיימת תת-קבוצה של מחזיקי מניות אדבפ בעבר, שניזוקו לכאורה מהדילול מבלי שהכפיפו עצמם לתניית הפטור. קבוצה זו מורכבת מאלו שהפכו לבעלי מניות מיעוט באדבפ מכוח הסדר החוב, אולם בשלב מסויים מכרו בהפסד את מניותיהם לאחר ההנפקות (למצער לאחר ההנפקה הראשונה) ובטרם אישור הסדר החוב המתוקן. דא עקא, בהינתן שקביעתו של בית משפט של חדלות פירעון – ולפיה תניית הפטור מחייבת כלפי כל זכאי ההסדר – היא קביעה חלוטה, דין הטענה להידחות, וזאת מבלי להידרש לגופה של הטענה בדבר זכות התביעה של תת-קבוצה זו. עוד אפנה בנקודה זו לטענת המשיבים, ולפיה טענת מבקשי האישור כי ישנן קבוצות שאינן מיוצגות בהסדר המתוקן, לא הועלתה בפני בית משפט של חדלות פירעון, וזאת אף שבאי כוח המבקשים נכחו בדיון. למעלה מכך, דומה כי היקפה של קבוצה זו לוט בערפל, ואזכיר את טענת המשיבים כי ספק אם מדובר בקבוצה "אמיתית", שכן כמעט