30. בהמשך כאמור הגיש עו"ד מרזוק את הסכם הפשרה החתום על ידו לתיק בית הדין וכעת טוען המתנ"ס באמצעות אותו עו"ד חטיב שעל סמך הודעתו שחרר אותו בית הדין מהמשך הייצוג בתיק, כי עו"ד מרזוק לא היה מוסמך לייצג את המתנ"ס בהליך זה, מן הטעם שיפוי הכח שניתן לו על ידי המתנ"ס לא נחתם על ידי כל מורשי החתימה המוסמכים מטעם המתנ"ס.
31. המדובר בטענה מקוממת שאין לקבלה והיא חותרת לא רק תחת האפשרות למצות סכסוכים בדרך של פשרה, אלא אף חותרת תחת האפשרות לקיים הליך משפטי בכלל.
כפי שבואר לעיל, גם בנסיבות בהן נטען לפגם ברצון הצדדים במישור היחסים שבין שני הצדדים להליך המשפטי, יורה בית הדין על ביטול הסכם הפשרה ופסק הדין שאישרו רק במקרים נדירים כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות היוצר בעליל מצב של אי צדק ובהתקיים טעמים כבדי משקל המצדיקים את הביטול.
מקל וחומר שכך הם פני הדברים בענייננו, עת כלל לא מדובר בשינוי מהותי שחל בנסיבות לאחר החתימה על הסכם הפשרה.
--- סוף עמוד 13 ---
בהינתן כי בית הדין אינו משבית את החלטותיו לריק, התוצאה הנובעת מן המבוקש על ידי המתנ"ס בענייננו היא שבכל מקרה בו תאגיד יהיה צד להסכם פשרה, יידרש בית הדין לפני מתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שיוגש לו, לבדוק כי אמנם מי שחתם על יפוי הכח לעורך הדין המייצג בתיק, הוא אמנם מי שמוסמך לחתום על יפוי כח בשם התאגיד לעורך דין בסוג ההליך בו מדובר.
תוצאה זו אינה ישימה ואינה מעשית, ואם תאומץ משמעותה תהיה כי כל אישור של הסכם פשרה יחייב הליך ראיות שבו ייבחנו מורשי החתימה המוסמכים, נכון לאותה עת, לחתום על יפוי הכח לעורך הדין לייצג באותו סוג של הליכים.
תוצאה זו לא רק שהיא חותרת תחת התכלית של מוסד הפשרה ומערערת את הוודאות ואת הסופיות שהם מסימניו המובהקים של מוסד הפשרה, אלא שאם תמצי לומר, היא אף חותרת תחת האפשרות לנהל הליך משפטי בכלל, שכן ממה נפשך בכל שלב של הדיון המשפטי, יכול ותתעורר שאלת צורת החתימה על יפוי הכח לעורך הדין המייצג את התאגיד ובכך תמנע האפשרות לנהל הליך משפטי בכלל ולא רק להגיע לפשרות מושכלות.
ואמנם, תקנה 472 לתקנות אשר נועדה לאפשר לבית הדין לעשות משפט, קובעת כי מעת שעורך הדין מודיע בכתב הטענות הראשון כי הוא מייצג את מרשו בתיק ויש בידיו יפוי כח, די בכך כדי לחייב את מרשו במסגרת ההליכים בפני אותה ערכאה ואין בית הדין נדרש אפילו לראות את יפוי הכח של אותו עורך דין לא כל שכן לבחון את תקפותו.