התנאי המיוחד לעיקול הזמני, כקבוע בתקנה 374 (ב) לתקנות סד"א, מציב במוקד את יסוד החשש הסביר להכבדה. תוחלת ההכבדה מצויה ברף הנמוך לעומת התוחלת הנדרשת ביתר הסעדים הזמניים (רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר, ניתן ביום 29.1.07, פורסם במאגרים). אף תוחלת זו מחייבת קיומן של ראיות מהימנות לכאורה להוכחתה. ההכבדה נבחנת לרקע נסיבותיו המיוחדות של העניין.
עת בוחן בית המשפט את קיומה של ההכבדה, עליו להביא בחשבון שיקוליו נתונים אחדים, עליהם עמד השופט רובינשטיין ברע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' Icc Industries Inc, ניתן ביום 4.1.07, פורסם במאגרים, בציינו:
"מצב נפוץ של הכבדה הוא מקרה, בו הנתבע עשה או מתכוון לבצע מעשי הברחה של נכסים או מעשים אחרים, העלולים למנוע או לסכל את מימושו של פסק הדין: 'הדגש במתן צו העיקול עבר איפוא מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו לרעה עד למועד פסק הדין. לעניין זה רלוונטית השאלה אם אמנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק-הדין' (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3) 789, 800 (המשנה לנשיא ש' לוין); ראו גם גורן, בעמ' 513). עם זאת, הוכחת מעשי הברחה אינה הדרך היחידה לבסס טענת הכבדה, ואף לשון התקנה (שהוספה לאחר שניתן פסק הדין בעניין מרגליות) אינה מגבילה עצמה להברחת נכסים דווקא.
כך נפסק, כי לעתים גובה סכום התביעה עשוי להוות אינדיקציה לקיומה של הכבדה, זאת 'כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען' (רע"א 903/06 דלק - חברת הדלק הישראלית נ' אטיאס (טרם פורסם) (השופט גרוניס))".
ראו גם רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' Icc Industries Inc, ניתן ביום 28.11.07, פורסם במאגרים; רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ, ניתן ביום 5.12.07, פורסם במאגרים. ניתן לראות כי נטיית הפסיקה היא להכיר אף במצבים של הכבדה פסיבית כמקיימים את יסוד ההכבדה. מדובר בקשת של נסיבות, שלא ניתן לתחום אותן מראש, מהן ניתן ללמוד על קיומו של חשש סביר להכבדה."
24. דברים דומים נאמרו מפי כבוד השופט דנציגר בעניין ברע"א 5223/15 מזרחי נ' עו"ד ורסנו לי [פורסם במאגרים,10.8.15] בסעיף 7 :
"מובן שבשלב זה, של בחינת הסעד הזמני, אין בית המשפט הכריע את גורל התביעה, כפי שנטען, אלא שבית המשפט פעל כמיטב חכמתו להערכת סיכויי התביעה תוך שקילת מאזן הנוחות שבין הצדדים. שיקולים אלו, שביניהם קיימת כידוע "מקבילית כוחות", הם המכריעים את גורל הבקשה לסעד זמני [ראו למשל: רע"א 5982/14 יהודה נ' חוגי, [פורסם במאגרים] פסקה 9 (27.11.2014);רע"א 3237/13 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' החברה הכלכלית אשקלון בע"מ, [פורסם במאגרים] פסקה 9 (12.5.2013); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 915-914, מהדורה אחד עשר, 2013)]".