30. בסיכום פגישה של המועצה הלאומית לבריאות הילד ופדיאטריה מיום 14.6.2000, בה נדון הנושא של "חומצה פולית למניעת מומים מולדים", צוין כדלקמן: "פרופ' אמיתי הגיש הצעה כתובה בנושא - היעילות במניעת מומים מולדים מוכחת חד משמעית (40%-30 מניעה לגבי כל סגי המומים) ... הכדור יוצא לשוק בעוד שבועיים". פרופ' אמיתי הוסיף וציין בהקשר זה: "לא יכולים לצאת במסרים לציבור כי לא היה כדור במינון הדרוש, בשילוב עם הוצאת הכדור, התקווה שתהיה מניעה של 60%..." (מוצג מ"א לתיק המוצגים מטעם המדינה).
31. בסיכום ישיבת המועצה הלאומית למיילדות, נאונטולוגיה וגנטיקה מיום 14.7.2000, נאמר: "פרופ' אור נוי העלה את הנושא של חשיבות חומצה פולית במניעת מומים מולדים ... הודגשה החשיבות של שימוש בחומצה פולית לפני היריון. תוספת חומצה פולית החל משבוע 7-6 (או מאוחר יותר) של ההיריון, אין בה יכולת של מניעת מומים. לכן הדגש של מדיניות רפואית צריך להיות על אספקת כמויות מספיקות של חומצה פולית לכל אוכלוסיית הנשים בישראל. דבר זה מתבצע בארצות שונות ע"י חיוב הוספת חומצה פולית למוצרי מזון בסיסיים. המועצה דנה בנושא זה מספר פעמים והמליצה למשרד הבריאות לבצע תכנית שתחייב הכנסת חומצה פולית לקמח" (מוצג מ"ב לתיק המוצגים מטעם המדינה).
32. בחודש אוגוסט 2000, לאחר שביוזמת משרד הבריאות הוסדר יבוא של טבליות חומצה פולית במינונים המתאימים, פורסם התדריך הכולל המלצה לנטילת חומצה פולית במינון של 0.4 מ"ג ליום "לכל הנשים העשויות להרות, בדגש על התקופה של כ-3 חודשים לפני תחילת ההיריון, ובמשך שלושת החודשים הראשונים להיריון" (סעיף 6 לתדריך), ובמינון של 4 מ"ג ליום לנשים בקבוצות הסיכון (כמפורט בסעיף 9 לתדריך).
אחריות המדינה בנזיקין בגין הפעלת סמכויות שלטוניות - הדין החל
33. סעיף 3 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב-1952, קובע:
"אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית, מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית; אולם אחראית היא על רשלנות שבמעשה" .
מכאן שגם המדינה בפועלה בתחום סמכויותיה השלטוניות, עלולה לחוב בנזיקין ככל שפעלה באורח בלתי סביר בנסיבות בהן מוטלת עליה חובת זהירות. הרציונל העומד ביסוד הכלל החקיקתי האמור הוא כי הרשות השלטונית היא "משרתת ציבור" ועליה לפעול בשיקול דעת ובאופן זהיר בהפעלת סמכויותיה החוקיות. כאשר הרשות מתרשלת בהפעלת כוחה השלטוני, בנסיבות שבהן קיימת חובת זהירות, היא עלולה לחוב כלפי הפרט בגין הנזק שנגרם לו (ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113 (1985); ע"א 10078/03 שתיל נ' מקורות חברת מים בע"מ, פ"ד סב(1), 803 (2007) (להלן: "שתיל"); ע"א 8500/06 חוות צברי אורלי בע"מ נ' מדינת ישראל (27.8.2012); ע"א 2394/18 פלונים נ' משטרת ישראל (10.4.2019) (להלן: "פלונים")).
34. כשעסקינן בתביעת נזיקין נגד המדינה, יש להבחין בין מקרים שבהם המדינה פועלת בתחום המשפט הפרטי או נתבעת בגין התרשלות בהפעלת סמכויות ביצוע מוגדרות הנתונות לה מכוח החוק, לבין מקרים שבהם העילה הנזיקית נובעת מהפרת נורמות השאובות מתחום המשפט המנהלי. כאשר מדובר בסמכויות שלטוניות הכרוכות בהפעלת שיקול דעת רחב, על בית המשפט לנהוג בזהירות הראויה שכן מדובר בביקורת על הפעלת שיקול הדעת הנתון לרשות השלטונית בקביעת מדיניות או בהסדרה של תחום מסוים.