כפי שיובהר בהמשך, לא זו בלבד שאין בסיס לטענה שהנחיות ה - CDC אומצו בכל העולם בסמוך לאחר פרסומן אלא שגם במועד הוצאת התדריך, בשנת 2000, ההמלצות האמורות טרם אומצו במרבית מדינות אירופה.
שיקול הדעת בהוצאת הנחיות בעניין נטילת חומצה פולית
49. הוצאת תדריך הכולל המלצה לכלל הנשים בגיל הפוריות ליטול חומצה פולית לפני ההתעברות ובתחילת ההיריון, מטילה אחריות מקצועית- רפואית על הגורם הממליץ.
50. הכלל הבסיסי ברפואה הוא "קודם כל אל תזיק". כשמדובר בשאלות של בריאות הציבור ובסטנדרט של טיפול המומלץ לאוכלוסייה רחבה דוגמת כל הנשים בגיל הפוריות או נשים המתכננות היריון, מתחייבת גישה אחראית ושמרנית המבוססת על ידע ונתונים מבוררים שהרי החלטה שגויה עלולה להיות בעלת השלכה רחבה, כפי שד"ר לב ציין בתצהירו: "נוכח האחריות הציבורית הכבדה בה נושא משרד הבריאות בתפקידו כרגולטור, וההשלכות שיש לחוזרים כאמור על הציבור, איננו נוהגים להפיץ נהלים על סמך מידע שאינו מתוקף דיו, בין כזה הבא לידי ביטוי במאמר אחד ובין במאמרים רבים - חשובים ככל שיהיו. זאת מאחר שעלינו לוודא תחילה, מעבר לכל ספק, כי אין כל סיכון לגרימת נזק כלשהו, ואפילו קטן בחומרתו או בהיקפו, בעקבות הנחיה המבוססת על מידע זה" (סעיף 33 בתצהיר. ליתר הרחבה ראו סעיפים 34 - 37 בתצהיר, חוו"ד ד"ר סיגל (עמ' 7 - 6), עדות פרופ' יוגב, בעמ' 142 – 143 לפרוטוקול).
51. זאת ועוד, המלצות ה -CDC בעניין נטילת חומצה פולית קבעו סטנדרט חדש המבוסס על מחקרים שנערכו בשנים הסמוכות שלפני פרסומן בעניין הקשר שבין חומצה פולית למניעת מומי NTD. כשמדובר בהנחיות חדשות להבדיל מפרקטיקה רפואית ידועה ומוכרת, ברי ונעלה מכל ספק שמשרד הבריאות נדרש להפעיל שיקול דעת עצמאי לפני מתן המלצה רפואית מסוג זה ולבחון את בטיחות ויעילות השימוש בחומצה פולית ואת התאמת המינונים המומלצים לנתוני החסר התזונתי של האוכלוסייה בישראל.
52. אשר לאימוץ המלצות או הנחיות של רגולטור זר דוגמת ה - CDC וה - FDA, מקובל עלי האמור בחוות דעתו של ד"ר סיגל כי: "... לצורך הערכה של תקפות הרגולציה הזרה, הרי נדרש לנטר את השפעתה בארץ המקור (כלומר לאפשר זמן להערכה מחקרית של תוצאות ההתערבות שם), להעריך את התאמתה ואת תקפותה המדעית, להחליט אם אלו מקובלים על הרגולטור המאמץ ... בכל מקרה - אימוץ אוטומטי של רגולציה זרה אינו סביר בנסיבות של הכרעה בדבר התערבות/המלצה בבריאות הציבור" (עמ' 14 - 15 לחווה"ד).
53. כאמור, חומצה פולית מצויה במיני מזונות דוגמת ירקות עם עלים ירוקים, קטניות שונות ופירות הדר ואנו אמורים לקבלה ולספוג אותה באמצעות תזונה מאוזנת. בהתחשב בכך שההמלצה לנטילת תוסף של חומצה פולית מבוססת על חוסר תזונתי שנמצא באוכלוסייה, סביר בעיני שנוכח השוני בין הרגלי התזונה הנוהגים בארה"ב לבין אלה הנוהגים בארץ, משרד הבריאות לא ראה לאמץ את ההמלצות שניתנו על ידי רשויות הבריאות בארה"ב, כזה ראה וקדש, מבלי לבדוק את התאמתן לנתוני התזונה ורמת החסר בחומצה פולית של האוכלוסייה בישראל. ד"ר רובין היטיבה להסביר את הדברים בעדותה בחקירה נגדית באומרה שמשרד הבריאות לא "מעתיק" הנחיות של ה - CDC או של כל גוף רגולטורי אחר מחוץ לארץ, אלא לומד ושוקל אותן, במיוחד כשמדובר בנושא שהוא תלוי תזונה וכאשר קיימים הבדלים בין שתי האוכלוסיות ומדובר באפידמיולוגיה שונה ובתזונה שונה (עמ' 50 לפרוטוקול).