102. ב"כ התובעת עשה ככל יכולתו לשכנע בטענותיו בכל הנוגע להפרת חובת היידוע והפנה לפסיקה שקבעה רף גילוי גבוה במיוחד בכל הנוגע לגילוי מומים בהיריון וברי שכך הדבר גם לגבי מניעתם. ואולם, בנסיבות העניין, איני סבורה שהייתה מוטלת על הרופא המטפל חובת יידוע לגבי המלצה רפואית לנטילת חומצה פולית שנהגה בעת ההיא בארה"ב ואשר טרם גובשה המלצה של הגורמים המוסמכים בדבר התאמתה לתנאי התזונה ורמת החוסר בחומצה פולית של האוכלוסייה בישראל.
103. בסיכום הדברים אין לי אלא להפנות לדברי כב' השופט עמית בע"א 1369/13 פלונית נ' מרכז רפואי מ.ר.ב בע"מ (23.11.2014):
"עניין סידי אינו תרופה לכל מכאוב, ואף בעניין פלונית (ע"א 2124/12 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (30.10.2014)) אין כדי לסייע למערערים. חובת הגילוי אינה מוחלטת וגם עניין סידי, שהוא הלכה מרחיבה בנושא חובת הגילוי בהיריון, עניינו בציפייה הסבירה של המטופלת. כפי שציינה חברתי השופטת חיות בעניין פלונית "אין מדובר בחובה שהינה מנותקת-הקשר המחייבת את הרופא לשטוח בפני המטופל כל פיסת מידע רפואי בתחום הרלוונטי"" (פסקה 9 ).
הדברים יפים וטובים גם לענייננו. חובת היידוע אין משמעה חובה למסור "מידע אנציקלופדי" בדבר פרקטיקה הנוהגת מעבר לים, במיוחד כשמדובר בפרקטיקה שטרם הוכחה התאמתה לתנאי התזונה של האוכלוסייה בישראל ואף לא הייתה אפשרות סבירה ליישמה, בהיעדר זמינות של טבליות במינונים המומלצים בישראל.
התביעה נגד קופ"ח - סיכום
104. מהנימוקים המפורטים ראיתי לקבוע כי ד"ר ישי לא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו ולא התרשל בכך שלא המליץ לאימה של התובעת, אשר דיווחה לו על רצונה להרות ליטול חומצה פולית למניעת מומי NTD.
עוד ראיתי לקבוע כי במועד ביקורה של האם אצל ד"ר ישי, טרם התגבשה חובת יידוע בעניין המלצות ה-CDC שטרם אומצו בישראל והגורמים המקצועיים במשרד הבריאות ובאיגודים המקצועיים הרלבנטיים טרם חיוו את דעתם בדבר התאמתן לתנאי התזונה והחוסר בחומצה פולית של האוכלוסייה בישראל, כך שגם חובת היידוע לא הופרה.
נוכח הקביעות האמורות, דין התביעה נגד קופ"ח להידחות, בהיעדר אחריות.
פרק ד' - הקשר הסיבתי
105. נוכח המסקנה שאליה הגעתי כי דין התביעה להידחות בשל היעדר אחריות, הדיון בשאלת הקשר הסיבתי מתייתר.
עם זאת, משהצדדים טענו בהרחבה בסוגיה זו, ראיתי להתייחס בקצרה לעיקרי המחלוקות בשאלת הקשר הסיבתי.