משמעות הקבלה זו, היא כי בהתאם לעמדת רשות ניירות ערך על מנת לעמוד על עודפי החברה שמהם ניתן לחלק לדיבידנד, הרכיב שאותו יש לבחון הוא רכיב הרווח וההפסד של החברה.
--- סוף עמוד 108 ---
תיקוף לעמדה שהוצגה על ידי רשות ניירות ערך ניתן למצוא בדברי מחוקק המשנה, במסגרת דברי ההסבר לתקנות העודפים הנוספים שפורסמו ביום 1.8.2012, וקושרים גם הם את הרווחים הניתנים לחלוקה לרכיב הרווח וההפסד: "אחת ההשפעות העיקריות של המעבר לתקנים הבינלאומיים הנה הצגתם של נכסים רבים על-פי שווים ההוגן, כאשר השינויים בשווי ההוגן נזקפים לרווח או להפסד וכך משפיעים על היקף הרווחים הראויים לחלוקה [...]".
278. בעניין חורב, נדרשה כב' השופטת רונן לסוגיה זו, וקבעה בהמשך לאמור לעיל כי כוונת המחוקק הייתה כי הרווח הנקי ממנו נגזרים הרווחים הראויים לחלוקה במסגרת מבחן הרווח הוא דוח הרווח וההפסד:
"העולה מכלל האמור לעיל הוא אם כן, כי השורה המסכמת בדוח הרווח והפסד היא ה'רווח הנקי', וכי לכך כיוון המחוקק. שורה זו היא השורה 'המקשרת' בין דוח הרווח והפסד לבין ההון העצמי במאזן החברה, באופן שהסכומים המצוינים בה מועברים ליתרת העודפים במאזן. במסגרת מבחן הרווח לא מובאים בחשבון הרווחים שנזקפים ישירות להון ושאינם 'עוברים' בדוח רווח והפסד" [שם, פס' 68].
לפיכך, נקודת המוצא להכרעה בשאלת סיווגה של קרן הפרשי התרגום כיתרת עודפים ראויים לחלוקה, הינה בשאלה האם היא מהווה חלק מדוח הרווח וההפסד של החברה, אם לאו. כפי שיפורט להלן, הוכח בפניי כי הקרן אינה רכיב בדוח הרווח וההפסד של החברה ועל כן אינה משפיעה על יתרת העודפים במאזן.
279. כפי שעולה מחו"ד שוב, על-פי תקני החשבונאות הבינלאומיים הרלוונטיים קרן הפרשי התרגום אינה מהווה חלק מרכיב הרווח וההפסד של החברה, אלא חלק מ"דוח הרווח הכולל האחר" שאינו חלק מדוח הרווח והפסד (הנחה שכפי שיפורט להלן תואמת גם את דבריו של המומחה עובדיה), ולפיכך אינה מהווה רכיב שיש להחשיבו בבחינת יתרת העודפים העומדים לחברה לחלוקה [חו"ד שוב, עמ' 15, 22].
בחוות דעתו הפנה רו"ח שוב לסעיף 7 לתקן 1 IAS, ממנו עולה במפורש כי "הרווח הכולל האחר" הוא אינו חלק מהרווח וההפסד של החברה: "רווח כולל אחר Other Comprehensive income)) מורכב מפרטי הכנסות והוצאות (כולל תיאומים בגין סיווג מחדש) שאינם מוכרים ברווח או בהפסד, בהתאם לטיפול שנדרש או מותר בתקני דיווח כספי בינלאומיים אחרים".