ג. האם EY התעלמה במסגרת הערכות השווי מנתונים רלוונטיים, לרבות הסיכונים שטמנו בחובם התיקון השישי והתיקון השביעי להסכם הזיכיון של החברה מול סמסונג?
ד. האם EY התעלמה מנתונים נוספים שהיו רלוונטיים בקשר עם מצבה החשבונאי והפיננסי של החברה עת ביצוע הערכות השווי?
ה. האם יש מקום לקבוע סטנדרט התנהגות למעריכי שווי והאם הפרקטיקה הקיימת דורשת את התערבותו של בית המשפט בנדון?
--- סוף עמוד 129 ---
328. יאמר כבר בפתח הדברים, מצאתי לדחות את טענות התובעת בקשר עם עילת התביעה השנייה. לא מצאתי כי הוכחה התרשלות מצד נושאי המשרה או מצד EY. זאת ועוד, בבואי לבחון האם הוכחה בענייננו רשלנות מצד הנתבעים הרי שהתובעת כשלה להוכיח קיומו של נזק – שהינו רכיב הכרחי להטלת אחריות בגין התרשלות. התובעת לא הוכיחה כי כתוצאה מהמעשים אותם היא מייחסת לנושאי המשרה ומעריכת השווי, נגרם לחברה או למחזיקי אגרות החוב נזק וכן לא הוכח קשר סיבתי בין הערכות השווי לנזק הנטען על ידי התובעת.
329. אדון להלן בטענות התובעת ביחס לנושאי המשרה ול-EY. תחילה, אבחן את טענות התובעת ביחס להתרשלות מצד לנושאי המשרה – בן דב, שחר ואלקלעי, בנוגע להעברת המידע ל-EY לצורך גיבוש וקביעת הערכות השווי שבנדון. לאחר מכן אעבור לבחון את הטענות בדבר התרשלות EY בקביעת הערכות השווי וגיבוש הנחותיה. לאחר מכן, אדרש לשאלת קיומו של הנזק בגין עילת התביעה השנייה.
מסגרת נורמטיבית – עוולת הרשלנות
330. עוולת הרשלנות אשר קבועה בסעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין, נועדה להטיל אחריות בגין נזק שגורם מעוול לניזוק בשל נטילת סיכון בלתי סביר, וכך בלשון פקודת הנזיקין:
35. עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.
36. החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.
בפסיקה נקבע כי עוולת הרשלנות היא עוולת מסגרת, עוולה "פתוחה" אשר משתרעת על מגוון רחב של התנהגויות ונסיבות, וגבולותיה נקבעים "בהתאם לתחושת המוסר והצדק החברתי והסוציאלי וצורכי החברה המשתנים" [ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' אלי גורדון, פ"ד ל"ט(1) 113, 124 (1985)].