341. כפי שהציגה התובעת, בישיבת הדירקטוריון מיום 27.5.2014, בה הודיע המנכ"ל שחר על התפטרותו, העלה שחר טענות חמורות וחריפות כנגד בן דב:
"אין לי שום מושג, ואני עובד עם מר בן דב כבר 6 שנים, בנוגע למניעים של מר בן דב. אם מר בן דב חושב שהחברה לא יכולה להמשיך ולהתקיים, גם במקרה זה, הדרך שבה הוא נוקט היא לא הדרך. אני לא כל כך מתרשם מהאמירות של מר בן דב לגבי מוסריות וערכיות. היושרה היא לפחות כמו שלו. אני חושב שמר בן דב מונע על ידי מוטיבציות נסתרות, שאני בטח לא יודע אותן [...] אולי מר בן דב חושב שדרך פעולה אחרת מול סמסונג או סבן, לא הייתה מאפשרת לחברה המשך פעילות [...] אני לא יודע מה קרה בפגישה בקוריאה. לא נסעתי אתו לקוריאה. ההתנהלות של מר בן דב בחברה היא בלתי נסבלת" [ת/56].
הגם שדברים אלו מעידים על כך ששחר עזב את החברה כתוצאה ממשבר אמון חריף בינו לבין מר בן דב הנוגע בפרט להתנהלותו של מר בן דב מול סמסונג, אין בהם כדי להעיד על מניעים נסתרים של מר בן דב להציג מצג שווא חיובי של החברה כדי לקבע את שליטתו בחברה, כפי שנטען על ידי התובעת. כפי שניתן לראות מפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 09.10.2013, מר בן דב היה שקוף מול הדירקטוריון (ומול מחזיקי אגרות החוב) לגבי הקשיים בפניהם עמדה החברה בקשר גם קבלת אשראי מבנק מזרחי שיאפשר את המשך מימון פעילות סמסונג.
--- סוף עמוד 138 ---
יתר על כן, בחקירתו של שחר עצמו בפניי, הובהר כי משבר האמון מצידו של שחר נבע מחילוקי דעות מקצועיים מול בן דב:
"עו"ד נאור: אין שום בעיה, תראה אחרי שאמרת שלך יש קושי להשפיע על הדברים איפשהו באמצע, אתה אומר לדעתי גם לכם אין אפשרות להשפיע. זה לדירקטוריונים, קשה לדבר בדירקטוריון הזה.
מר שחר: התכוונתי שבעת ההיא, לאור המשבר שאליו נקלענו ולאור הכעס שאילן הלך כי אילן באמת חשב שהסוללות הם באמת משהו מאוד משמעותי.
[...]
עו"ד נאור: עמוד 11, אותו עמוד למטה. 'ההתנהלות של מר בן דב בחברה היא בלתי נסבלת,למיטב שיפוטי ההחלטה לבצע ריקול היא אובססיה, אני חושב שמר בן דב לא יכול להמשיך לכהן כיושב ראש הדירקטוריון, הוא צריך מישהו שילווה אותו, לצערי אני לא הצלחתי בכך הוא לא מקשיב לי. אני ממליץ לכם לבקש ממר בן דב כמנהל ולמנות מישהו אחר ליו"ר דירקטוריון'. מה שאני הייתי רוצה להבין זה את האמירה הזאת שהוא שרוף בסמסונג ישראל ויתרה מזאת אם תוכל להסביר למה בן דב נוסע לקוריאה ואתה לא יודע מה קורה שם.