בפרט, לא התייחס המומחה עובדיה לטענות של המומחה מופקדי כנגד השימוש שעשה המומחה עובדיה בחו"ד גיזה, מחודש נובמבר 2014, לשם תיקוף מסקנותיו וחישוב הנזק שנוצר מהערכת השווי השנייה. חו"ד גיזה, העריכה את שווי הפעילות של החברה באופן שהיה משמעותית נמוך מהשווי שהוצג בהערכת השווי השנייה (151 מיליון ש"ח בהערכת חברת גיזה, לעומת 514 מיליון לפי הערכת השווי השנייה מטעם EY). בתוך כך, לא התייחס המומחה עובדיה לטענות המומחה מופקדי, אותן מצאתי בעלות משקל, לעניין משך הזמן שעבר בין פרסום הערכת השווי השנייה לבין פרסום חו"ד גיזה, לכך שחו"ד גיזה נערכה לאחר שפורסמו דיווחים שליליים רבים לגבי מצבה הפיננסי של החברה ולאחר פרסום הדחתו של מר בן דב מראשות הדירקטוריון – כל אלו השפיעו על מצב החברה אותה תקופה [חו"ד מופקדי עמ' 36-35].
--- סוף עמוד 160 ---
386. לעניין טענות התובעת כנגד מהימנותו של המומחה מטעם EY, ד"ר מופקדי, נוכח הצעת ההתקשרות ששלח לתובעת בטרם ערך את חוות הדעת עבור EY – סבורני כי אכן יש באמור לעורר אי נוחות במידת מה. התנהלות כאמור, במסגרתה מומחה פונה בהצעת התקשרות לאחד הצדדים בהליך משפטי, ולאחר שנדחה פונה לצד השני, היא אינה התנהלות ראויה ורצויה. עם זאת, בחינת הצעת ההתקשרות ששלח ד"ר מופקדי לבא כוח התובעת וכן עדותו לפניי הניחו את דעתי כי המגעים בין המומחה מופקדי לתובעת היו בשלבים התחלתיים, בטרם נחשף למלוא תשתית המידע הרלוונטית לעריכת חוות הדעת או למידע אחר שהיה מעיב או מגביל את יכולתו לערוך את חוות הדעת עבור EY [ת/66; פ/5.2.2020, עמ' 974-973].
יתר על כן, התחשבתי גם בכך שהמומחה מופקדי גילה בחוות דעתו על המגעים שהתנהלו בינו לבין באי כוחה של התובעת, לרבות פגישה שהתקיימה בין הצדדים, ולהתחייבותו במסגרת זאת כי לא נחשף לאף מידע המחליש את חוות דעתו [חו"ד מופקדי, ס' 3] – הגם שהיה ראוי כי המומחה מופקדי יפרט במסגרת גילוי זה גם את העובדה כי שלח הצעת התקשרות לבא כוח התובעת, לא מצאתי שיש בכך לפגום בחוות הדעת שניתנה על ידו.
האם חלה חובת זהירות על מעריכת השווי כלפי החברה וכלפי מחזיקי אגרות החוב שלה?
387. כאמור לעיל, המבחן שנקבע בפסיקה לקיומה של חובת זהירות מושגית, הוא האם אדם "סביר" בנעלי המזיק צריך היה לצפות את הנזק שנגרם לניזוק. במסגרת זאת נבחנת השאלה האם ניתן היה לצפות את הנזק ("צפיות טכנית"), כמו גם האם המזיק היה צריך לצפות את הנזק ("צפיות נורמטיבית"). ויודגש, ייתכן כי גם באותם המקרים בהם יכול היה המזיק לצפות את הנזק לניזוק, לא תוטל עליו חובת זהירות מושגית נוכח שיקולי מדיניות משפטית שתומכים בכך. יפים לעניין זה דברי כב' השופט ברק בעניין ועקנין: