101. נוסף על כך, ביקשו הנתבעים לציין כי במסגרת הערכת השווי הראשונה, צוין כי בהתאם לדוחות החברה, גם בשנים בהן החברה לא עמדה ביעדים שנקבעו לה על ידי סמסונג, לא נקטה האחרונה בסנקציות כלפי החברה. לשיטת הנתבעים, הנתמכת לטענתם בתצהירו של פישהוף, מדובר בפרט רלוונטי להערכת השווי.
102. זאת ועוד, טוענים הנתבעים כי ממילא במהלך חודש פברואר 2014, במקביל להזמנת הערכת השווי השנייה מ EY-נחתם התיקון השביעי ובו צומצמו יעדי המכירות של החברה ב-40% וכן הוארך הסכם הזיכיון לתקופה חסרת תקדים של שבע שנים (בניגוד לשנתיים כפי שהיו במסגרת ההארכות ההסכם הקודמות). לאור זאת, טוענים הנתבעים, ממילא הדין והדברים בין החברה לסמסונג בקשר עם יעדי המכירות הקודמים אינם רלוונטיים.
לצד זאת, טוענים הנתבעים כי אי-עמידת החברה ביעדי המכירות לא השפיעה לרעה על שוויו של הזיכיון, והוא אף עלה במסגרת ההערכה השנייה ל-514 מיליון ש"ח (לעומת 453 מיליוני ש"ח בהערכת השווי הראשונה). כמו כן, התיקון השביעי כלל גם הקלות נוספות בהסכם הזיכיון לרבות בחינה שנתית ולא חצי שנתית של עמידת החברה ביעדי הרכישות.
--- סוף עמוד 29 ---
103. אשר לניסיונה של התובעת לרמוז כי הערכת השווי הוזמנה במטרה למנוע את הערת עסק חי, נטען כי שחר הבהיר בעדותו באופן נחרץ כי הערכת השווי לא הוזמנה למטרה זו, אלא שהוזמה בשל העובדה שבהתאם לכללי החשבונאות אם ישנה אינדיקציה לירידת ערך החברה מחויבת לבצע הערכת שווי לצורך דוחותיה השנתיים.
104. לבסוף, טוענים הנתבעים כי לא נגרם נזק בגין עילת הערכות השווי, כי התובעת אף לא כימתה את נזקיה ביחס לראש הנזק זה וביקשה לייחס את סכום התביעה כולו לגובה דמי הדיבידנד שחולקו.
אשר לטענת המומחה עובדיה כי הנזק בהערכות השווי הוא הפער בין הערכות השווי של EY לבין השווי הריאלי, טענה שלפי הנתבעים נזנחה גם היא בסיכומי התובעת, גורסים הנתבעים כי הגדרה זו של הנזק שונה מהאופן שבו הגדיר בעל התפקיד את הנזק בדו"ח החקירה. כמו כן, נטען כי לא ניתן לייחס נזק לחברה כאשר הערכת השווי העריכה אותה ביתר, לעומת אפשרות שבה הייתה הערכת השווי מעריכה את החברה בחסר.
טענות נוספות – התיישנות עילת החלוקה הראשונה, העדר חובת זהירות ופטור ושיפוי
105. בסיכומיהם חזרו הנתבעים וטענו כי עילת התביעה בכל הנוגע לחלוקה הראשונה התיישנה, שכן תקופת ההתיישנות ביחס לחלוקה זו החלה למעלה משבע שנים עובר להגשת התביעה דנן. כאשר לפי הנתבעים טענות בעל התפקיד כי הנתבעים עיכבו במכוון את חקירתו, ועל כן יש להחריג את תקופת העיכוב ממרוץ ההתיישנות, נזנחה בסיכומי התובעת.