ו. האם עמדו החלוקות במבחן הרווח? האם היו במועד קבלת החלטות החלוקה רווחים ראויים לחלוקה, בשים לב לאופיים של נכסי החברה?
ז. האם בעת קבלת ההחלטות על החלוקות שקל דירקטוריון החברה את טובת החברה או שזו היתה משנית ביחס לטובת בעל השליטה?
138. בפרק הדיון וההכרעה אביא תחילה את המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לענייננו: חלוקת דיבידנד, חלוקה אסורה, אופן תקיפת החלטה אשר נוגעת להחלטת חלוקה והביקורת השיפוטית על החלטות חלוקה. לאחר מכן, אעבור ליישום הדברים בענייננו – האם כטענת התובעת היו החלוקות שבנדון חלוקות אסורות, תוך שאבחן את התקיימותם של מבחני החלוקה הקבועים בדין, כאשר סדר הדברים יהיה כדלקמן:
ראשית, בחינת אופן קבלת ההחלטות על ידי דירקטוריון החברה – האם היה בפניו מלוא המידע בזמן אמת, לרבות אותם "דגלים אדומים" עליהם מצביעה התובעת. בתוך כך, אתייחס לסבירות הנחת דירקטוריון החברה בכל הנוגע להשפעת הרפורמה בשוק התקשורת והסלולר אותה עת על פרטנר ועל החברה.
שנית, אתייחס להיבטים נוספים אשר נוגעים למבחן יכולת הפירעון – התזרים החזוי של החברה, טענות התובעת לעיוותים בנתוניה הכספיים, כריות הביטחון שעמדו לחברה ועוד.
שלישית, אבחן את קיומו של מבחן הרווח בענייננו, במסגרת פרק זה אתייחס לטענות התובעת לקיומה של קרן הון שלילית של החברה.
רביעית, אתייחס לטענות התובעת ביחס לאחריותו של בעל השליטה בגין החלוקות.
לבסוף, אתייחס לטענות התובעת ביחס לנושאי המשרה הנוספים ולטענות נוספות שהעלו הצדדים בקשר עם העילה הראשונה.
מסגרת נורמטיבית – חלוקת דיבידנד וחלוקה אסורה
139. חלוקת דיבידנד מעצם טיבה והגדרתה היא העברה של ערך כלכלי מהחברה לידי בעלי מניותיה, באמצעותה יכולים בעלי המניות ליהנות מ"פירות" השקעתם בחברה ולקבל תשואה על השקעתם. בפסיקה נקבע לא אחת כי "התכלית שלשמה מנהלת חברה את עסקיה היא השאת רווח (סעיף 11 לחוק החברות) ורווחיה של חברה הם המקור לתשואה שבעלי המניות מקבלים על השקעתם בה" [ע"א 1240-00 פקיד שומה תל-אביב 1 נ' יצחק סיוון נט(4) 588 604 (2005)]. בהמשך לאמור, נקבע כי
--- סוף עמוד 37 ---
"הזכות לקבל דיווידנד היא אחת מהזכויות המהותיות הצמודות לכל מניה, היא מאפשרת לבעלי המניות ליהנות מהשקעתם בחברה" [עניין חורב, פס' 26; ראו גם פר"ק (מחוזי ת"א) 38141-09-10 ברדיצ'ב נ' כונס הנכסים הרשמי (17.4.2019); אירית חביב-סגל, דיני חברות, 98 115 (כרך ב, 2004) (להלן: "חביב-סגל")].