--- סוף עמוד 79 ---
219. עוד יצוין כי מעת שהחלה לחלחל הבנה כי ייתכן שתיפגע יכולתה של פרטנר לחלק דיבידנדים, סברה החברה כי תוכל להמשיך ולעמוד בהתחייבויותיה (הנחה אליה אתייחס בהרחבה במסגרת בחינת העמידה של החברה במבחני החלוקה בהמשך).
220. כאשר בוחנים את התנהלות המתוארת של דירקטוריון החברה למול העובדה שפרטנר בעצמה לא צפתה את גודל המשבר אליו נקלעה; שהתחזיות של פרטנר היו כי תמשיך לחלק דיבידנדים גם בשנת 2011 (כפי שגם ציינה בפני החברה); הנתונים שעמדו בבסיס הערכותיה של פרטנר, תוצאותיה הכספיות החיוביות וכן תחזיותיה בתקציבי פרטנר שנערכו על בסיס עבודת מטה מעמיקה – מסקנתי לעיל מתחזקת אף יותר.
ההתייחסות של החברה לשינויי הרגולציה ולמשמעותם עבור פרטנר ועבור חלוקת הדיבידנדים בחברה גברה עם הזמן והחלה לתת אותותיה לקראת החלטת החלוקה השלישית. סבורני כי בנסיבות העניין, שעה שבאותה העת טרם התקבלה החלטה סופית על הפחתת דמי הקישוריות, ופרטנר הודיעה על כוונתה להיאבק במהלך המתוכנן של משרד התקשורת באופן שעשוי היה בזמנו להפוך את ההחלטה – אין בכך חריגה מהתנהלות סבירה המצופה מדירקטוריון חברה בבואו לשקול שיקולים מעין אלה.
221. אשר לטענות לפיהן לא עמדה מול דירקטוריון החברה מלוא חוות הדעת הרלוונטיות וכי לא הוזמנה על ידם חוות דעת חיצונית, מצאתי לציין כי אמנם דירקטוריון החברה רשאי לקבל לידיו חוות דעת חיצונית בעת קבלת החלטות עסקיות, וישנם מקרים בהם זה מתבקש וראוי, אך אין זה אומר שחובה שתונח בפניו חוות דעת בכל סוגיה וסוגיה. מסד הנתונים שסביר שדירקטוריון ישקול ויקבל לידיו תלוי בנסיבות המקרה – בהתחשב בסוג ההחלטה שעל הפרק, בסוגי הנתונים שמובאים לפניו, האם מדובר בסוגיה מקצועית גרידא שאינה בתחום מומחיותו וכיו"ב נסיבות.
בענייננו, אינני סבור שהעובדה שדירקטוריון החברה לא נחשף לחוות הדעת שהוגשו במסגרת העתירה לבג"ץ והעתירה להפחתת הון או הזמין חוות דעת חיצונית לצרכי בחינת החלוקה יש בה כדי לפגום בהליך קבלת ההחלטות או בשיקול הדעת שהפעילו הדירקטורים בהקשר זה. זאת, נוכח העובדה שדירקטוריון החברה לא קיבל את החלטות החלוקה במנותק מעמדתם של גורמים חיצוניים ומקצועיים רלוונטיים – כפי שצוין, דירקטוריון החברה קיים שיח שוטף ותדיר עם גורמים מקצועיים בפרטנר, עמדה בפניו חוות דעת פיננסית שנערכה על ידי חברת EY (כמעריך שווי חיצוני) כמו גם חוות דעת קודמת נוספת שנערכה על ידי EY.